עליה הדרגתית בחשיפה לקרינת אולטרה סגול סביבתית (התקשות UV) עשויה לשפר את הסבילות לחשיפת אור-שמש במטופלים רגישים לאור החולים בלופוס אריתמטוזוס (זאבת) של העור.
לא ברור מאליו שמטופלים עם הפרעות של רגישות לאור יכולים לעבור טיפול במינון נמוך של חשיפה ל- UVB, למרות שזהו טיפול נפוץ עבור הפרעות פולימורפיות לאור.
המחקר הנוכחי מראה שחולים מסוימים בזאבת בעלי רגישות לאור יכולים גם הם להפיק תועלת מטיפול שכזה.
החוקרים דיווחו על ניסיונם בהתקשות UV עם קרינת UVB ב- 44 מטופלים נבחרים עם זאבת.
כל המטופלים היו מסוגלים להגביר את מינון ה- UVB השבועי שלהם בתוספות קטנות ו- 35 מהם היו מסוגלים אף לשאת את הגברת המינון על-פני תקופות זמן ארוכות יותר.
28 מתוך אותם 35 מטופלים דיווחו על שיפור בסבילות לקרינת אולטרה סגול סביבתית.
בנוסף, מבדק של גירוי חוזר לאור ב- 6 מתוך אותם 28 מטופלים מצא שפגיעות עור יכולות להיות מגורות רק עם מינון מוגבר של קרינת UV.
לא נמצאו תופעות חמורות לטיפול בהתקשות UVB ולא חלה החמרה בסימפטומים עוריים ומערכתיים של הזאבת באף אחד מהמטופלים.
התגובה האדפטיבית של העור ל- התקשות UVB כנראה לא מועילה במטופלים עם תגובה מושהית לאחר חשיפה ל- UV ותכנון טיפול של התקשות UVB קשה לניהול.
ה”טריק” בטיפול הינו מתן מינון נמוך של UVB ובכך למנוע החמרה של מחלת העור בו בזמן לזירוז הקשחת העור לחשיפת UV סביבתית.
החוקרים מציינים שלא ברורות ההשפעות החיסוניות של הטיפול על תאי עור דלקתיים מחולי הזאבת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!