במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Cardiology מדווחים חוקרים מהולנד על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן תוספי Menaquinone-7 (ויטמין K2) למשך שנתיים עשויה להאט את התקדמות ההסתיידות בעורקים הכליליים בקרב מטופלים עם מחלת לב כלילית תסמינית. עם זאת, ההשפעה שנצפתה הייתה מתונה, ומשמעותה הקלינית עדיין אינה ברורה.
החוקרים ערכו מחקר אקראי מבוקר בשלב 3 בשני בתי חולים בהולנד בין השנים 2012–2024, במטרה להעריך האם מתן תוסף ויטמין K2 במשך שנתיים מפחית את קצב התקדמות ההסתיידות בעורקים הכליליים בקרב מטופלים עם מחלת לב כלילית תסמינית.
מדגם המחקר כלל 167 מטופלים עם מדד CAC (או Coronary Artery Calcification) של 50-400 יחידות אגטסטון, אשר חולקו באקראי לקבלת טבלייה יומית של Menaquinone-7 במינון של 360 מק”ג או פלסבו. כל המשתתפים השלימו בדיקת CT בתחילת המחקר ולאחר שנה ושנתיים להערכת ציון ה-CAC ומסת הסידן.
התוצא העיקרי היה השינוי בציון ה-CAC ובמסת הסידן לאחר שנה ושנתיים, והתוצא המשני היה הופעת הסתיידויות חדשות.
לאחר שנתיים, ציון ה-CAC החציוני עלה מ-135 ל-184 יחידות בקבוצת ההתערבות ומ-145 ל-214 יחידות בקבוצת הביקורת, הבדל שהיה מובהק סטטיסטית (p=0.02). בנוסף, ההתערבות הפעילה לוותה בירידה של 19 יחידות בקצב העלייה השנתי במדד ה-CAC, אם כי לא תועד הבדל בין הקבוצות בשיעור המטופלים עם התקדמות מהירה.
מהנתונים עולה עוד כי גם מסת הסידן עלתה בשתי הקבוצות, אם כי מידה פחותה בקבוצת ההתערבות (מ-25 ל-32 מ”ג) לעומת קבוצת הפלסבו (מ-26 ל-38 מ”ג) (p=0.01). בתחילת המחקר לכל המשתתפים היו רבדים כליליים, ובמהלך המעקב חלה עלייה דומה בשתי הקבוצות בחומרת ההיצרות ובהיקף מעורבות כלי הדם.
שיעור תופעות הלוואי של הטיפול היה נמוך מאוד.
החוקרים מסכמים כי מתן תוסף Menaquinone-7 במשך שנתיים עשויה להאט את התקדמות ההסתיידות בעורקים הכליליים, אך ההשפעה הכוללת הייתה מתונה. מאחר שלא נמצא הבדל בשיעור המטופלים עם התקדמות מהירה של ההסתיידות, המשמעות הקלינית של הממצאים עדיין אינה ברורה, ולא ידוע האם ההפחתה המתונה בקצב העלייה בציון ה-CAC מתורגמת להפחתה באירועים קרדיווסקולאריים.
JAMA Cardiol, June 10, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!