חשיפה לטיפולים אונקולוגיים מסוימים בילדות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מסתם

מקור: JAMA Oncol

בקרב מטופלים ששרדו ממאירות בילדות ונחשפו לטיפול קרינתי לאזור הלב או למינון מצטבר גבוה של אנתרציקלינים תועד סיכון מוגבר למחלת מסתמים, כאשר חשיפה נרחבת לתכשירים מבוססי-פלטינום גם עשויה להביא לעליה בסיכון לסיבוך זה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Oncology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיעורי הישרדות ארוכת-טווח לאחר ממאירות בילדות השתפרו משמעותית לאורך 25 השנים האחרונות, אך השורדים בסיכון לסיבוכים כרוניים משנית לטיפול, כולל מחלת מסתמים. על-מנת לבחון את הנושא, החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על שני מדגמים אירופאיים, כולל 225 שורדי ממאירות בילדות עם מחלת מסתמים תסמינית ו-442 שורדים תואמים לפי גיל ומין בעת אבחנת ממאירות. מבין אלו עם מחלת לב, 86.7% אובחנו למעלה משני עשורים לאחר הממאירות בילדות.

נתונים אודות מינונים מצטברים של טיפול כימותרפי וקרינתי נאספו עד למועד אבחנת מחלת לב או תקופת מעקב דומה בביקורות. באלו שקיבלו טיפול קרינתי, שחזור פרטני של הטיפולים והערכת החשיפה של כל הגוף לקרינה בוצעו להערכת היקף החשיפה לקרינה של הלב.

מהנתונים עולה קשר בין מנת הקרינה הממוצעת ללב ובין הסיכון למחלת מסתמים עם יחס סיכויים של 4.7 עם חשיפה ל-5-15 גריי, יחס סיכויים של 12.8 עם חשיפה לקרינה במינון של 15-30 גריי ויחס סיכויים של 104.1 עם חשיפה לקרינה במנה של 30 גריי ומעלה. גם חשיפה למנה ממוצעת של פחות מ-5 גריי לוותה בסיכון מוגבר לעומת אלו שלא נחשפו כלל לקרינה. הסיכון למחלת מסתמים עלה עם הזמן: באלו ששרדו לאחר חשיפה למנה ממוצעת של 30 גריי ומעלה, יחס הסיכויים עמד על 6.0 לאחר 5-19 שנים אך עלה ל-71.4 לאחר 30 שנים.

עוד זוהה קשר בין נפח הלב שנחשף לקרינה ובין הסיכון למחלת הלב. במקרים בהם למעלה מ-50% מהלב נחשף לקרינה של 5 גריי ומעלה, יחס הסיכויים למחלת מסתם עמד על 15.9; במינונים של 15 גריי ומעלה, יחס הסיכויים עמד על 18.1.

החוקרים מדווחים על קשר לא-ליניארי בין מינון מצטבר של אנתרציקלינים ובין הסיכון למחלת מסתם, כאשר מינונים של 400 מ”ג/מ2 ומעלה נקשרו עם סיכון מוגבר (יחס סיכויים של 3.8). מרבית השורדים שקיבלו מינונים כה גבוהים של אנתרציקלינים טופלו בין 1970 עד 1989.

חשיפה לתכשירים מבוססי-פלטינום לא נקשרה עם סיכון מוגבר למחלת מסתמים, אך זוהתה עדות המרמזת לכך שמינונים מצטברים גבוהים יותר מלווים בסיכון מוגבר. לא תועדו קשרים מובהקים סטטיסטית עם תכשירים כימותרפיים אחרים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים להשפיע על פיתוח פרוטוקולי טיפול חדשים לממאירות בילדות ועשויים להשפיע על הקווים המנחים אודות מעקב אחר מחלות לב בקרב אלו ששרדו ממאירות בילדות.

JAMA Oncol, Oct 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

מקור: Journal of the American Geriatrics Society
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|09/09/2026

למרות העלייה בצורך בשירותי גריאטריה עם הזדקנות האוכלוסייה, המקצוע עדיין סובל מנראות ומהכרה מוגבלות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן