הסיכון לדימום תוך־גולגולתי בטיפול באפיקסבן לעומת אספירין: מטא־אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים

מקור: Stroke
ממצאי המטא־אנליזה פורסמו ביוני 2025

רקע

המחקר בחן האם שימוש באפיקסבן (Apixaban) לעומת אספירין מעלה את הסיכון לדימום תוך־גולגולתי (ICH) אצל חולים במצב כרוני, במיוחד עם פרפור פרוזדורים.

שיטות

  • נכללו 9 מחקרים אקראיים, בהם כ־45,494 משתתפים (גיל ממוצע ~ 67 שנים), בתקופה ממוצעת של 17 חודשים
  • המחקר התמקד ב‑DOACs (כולל אפיקסבן, דאביגטראן, ריבארוקסבן) לעומת טיפול נוגד טסיות בודד (אספירין).
  • הושוו אירועי דימום תוך-גולגולתי ודימום משמעותי אחר.

תוצאות כלליות

  • שיעור ה‑ICH:
    • בשילוב DOACs: כ‑0.55%
    • באספירין: כ‑0.48%
    • יחס הסיכויים (OR) = 1.15 (95% CI: 0.71–1.88) – לא משמעותי סטטיסטית, כלומר אין הבדל ברור ב‑ICH.
  • דימום משמעותי כולל:
    • OR = 1.39 (95% CI: 1.07–1.80) – סיכון מוגבר משמעותית בדימום חמור תחת DOACs.

 

ניתוח לפי תרופה

תרופה ICH לעומת אספירין דימום משמעותי לעומת אספירין
Apixaban OR 0.72 (0.44–1.17) – לא שונה OR 1.09 (0.73–1.63) – לא שונה
Dabigatran OR 1.00 (0.61–1.64) – ללא שינוי OR 1.21 (0.86–1.69) – לא מובהק
Rivaroxaban OR 2.09 (1.20–3.64) – משמעותי מעלה סיכון OR 1.91 (1.22–3.00) – סיכון גבוה משמעותי

 

תובנות קליניות

  • Apixaban אינו מעלה סיכון לדימום תוך־גולגולתי או משמעותי בהשוואה לאספירין – מתאים במיוחד למטופלים בהחלפה טיפולית
  • Dabigatran גם הוא דומה לאספירין מבחינת פרופיל בטיחות.
  • Rivaroxaban מלווה בסיכון מוגבר לדימום – ולכן יש להיזהר ולהתאים את הבחירה הקלינית בהתאם למעקב.

סיכום

  1. DOACs באופן כולל אינם מעלים סיכון מובהק לדימום תוך-גולגולתי לעומת אספירין.
  2. יחד עם זאת, קיים סיכון גבוה יותר לדימום משמעותי – בעיקר עם ריבארוקסבן.
  3. אפיקסבן – הבחירה הבטוחה ביותר בהשוואה לאספירין מבחינת דימום, בהתאם למטופלים מתאימים.

 

המלצות מעשיות

  • במטופלים שמחליפים אספירין ל-DOAC, Apixaban מהווה בחירה מומלצת מבחינת פרופיל בטיחות דימום.
  • יש להפעיל מעקב מלא על סימני דימום – תוך־גולגולתי או אחר – בכל מטופל שמתחיל טיפול אנטיקואגולנטי.
  • הבחירה בין DOACs צריכה להיות מותאמת אישית תוך שקלול סיכוני דימום מול יעילות מניעת אירוע מוחי איסכמי.

 

למאמר

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר

Risk of Intracranial Hemorrhage With Apixaban Versus Aspirin Therapy: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן