לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

מקור: JAMA Netw Open

לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 שנים, 51.8% בנים) אשר סווגו לפי גיל ההיריון: אלו שנולדו מוקדם מאוד (0.9%), פגות מתונה (1.8%), פגות מאוחרת (7.6%), לידה מוקדם במועד (4.4%) או לידה במועד (85.2%).

הערכות קוגניטיביות הושלמו על-בסיס National Institutes of Health Toolbox (אוצר מילים, זיכרון, מהירות עיבוד), Rey Auditory Verbal Learning Test ו-Little Man Task.

המודלים כללו תקנון למצב סוציואקונומי, מדדים פוליגניים להערכת תפקוד קוגניטיבי, בריאות האם (סוכרת ויתר לחץ דם) וסיבוכים בלידה. התוצא העיקרי היה המדד הקוגניטיבי המשולב; תוצאים משניים כללו מדדים קוגניטיביים פרטניים (אוצר מילים/זיכרון).

בהשוואה לילדים שנולדו במועד, ילדים שנולדו פגים במידה מתונה (בשבועות 32–33) הציגו פערים קוגניטיביים משמעותיים, שהתבטאו בציון קוגניטיבי כללי נמוך (β = -0.36) וכן בביצועים ירודים במשימות אוצר מילים (β = -0.36), זיכרון עבודה (β = -0.27), זיכרון אפיזודי (β = -0.32) וזיכרון מושהה קצר-טווח (β = = -0.36) וזיכרון מושהה ארוך טווח (β = -0.29).

בילדים שנולדו לפני שבוע 32 להיריון תועדו התוצאות הגרועות ביותר לפי מדד קוגניטיבי משולב (β = -0.35, p<0.001), עם ציונים נמוכים יותר בהערכת אוצר מילים, זיכרון עבודה, זיכרון אפיזודי והן זיכרון מושהה קצר-טווח וארוך טווח וזמני תגובה ויזואלית נמוכים יותר (β של 0.19- עד 0.33-).

הן מדד פוליגני לתפקוד קוגניטיבי (β = 0.14) והן מצב סוציואקונומי (β = 0.26) ניבאו באופן בלתי-תלוי תוצאות קוגניטיביות טובות יותר.

לא תועדו הבדלים משמעותיים במדדים קוגניטיביים בין ילדים שנולדו לאחר 34-36 שבועות הריון (פגות מאוחרת) או 37-38 שבועות היריון (לידה מוקדם במועד) ואלו שנולדו במועד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי ילדים שנולדו לפני 34 שבועות היריון מצויים בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות ללא תלות בגורמים גנטיים או סביבתיים.

JAMA Netw Open, Apr 14, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן