האם ניתן לקצר את משך טיפול נוגד-טסיות כפול בנשים לאחר התערבות כלילית מילעורית? (JAMA Cardiol)

בנשים בסיכון גבוה לאירועי דמם לאחר השתלת תומכן אשר השלימו טיפול-נוגד טסיות כפול (Dual Antiplatelet Therapy, או DAPT) לא תועד סיכון מוגבר לאירועי דמם או אירועים איסכמיים, בהשוואה לגברים, זאת למרות סיכון התחלתי גבוה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology.

מדגם המחקר כלל 4,579 חולים שלקחו חלק במחקר MASTER-DAPT (69.3% גברים, גיל ממוצע של 76 שנים). המשתתפים חולקו באקראי לזרוע טיפול DAPT (אספירין ומעכב קולטן ל-ADP P2Y12) מקוצר למשך חודש אחד והמשך תכשיר נוגד-טסיות יחיד למשך לפחות שישה חודשים, למעט אלו שקיבלו טיפול נוגד-קרישה פומי; אלו שחולקו באקראי לזרוע טיפול סטנדרטי המשיכו ב-DAPT למשך חודשיים ומעלה (למעט חולים שנטלו נוגד-קרישה פומי) ולאחר מכן המשיכו טיפול בתכשיר נוגד-טסיות יחיד למשך 11 חודשים.

התוצאים שנבחנו כללו את סך האירועים החריגים, משלב של תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי, אירוע מוחי, או דימום מג’ורי; אירועים לבביים או מוחיים מג’וריים; משלב תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי, או אירוע מוחי; מקרי דימום מג’ורי או משמעותי קלינית, משלב של דימום בדרגה 2, 3, או 5 לפי סיווג Bleeding Academic Research Consortium. החוקרים בחנו את התוצאים בנפרד בין נשים וגברים.

החוקרים מדווחים כי נשים היו מבוגרות יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם, מחלת כליות כרונית והפרעות קרישה או המטולוגיות; בקרב נשים תועדו שיעורים גבוהים יותר של טיפול בקורטיקוסטרואידים או נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, בהשוואה לגברים.

לאחר 12 חודשים, לא תועדו הבדלים בין גברים ונשים בשיעורי סך אירועים חריגים (יחס סיכון לא-מתוקן של 1.02, p=0.83),  סיבוכים לבביים מוחיים מג’וריים (יחס סיכון לא-מתוקן של 0.96, p=0.78) שיעור אירועי דמם מג’ורי או משמעותי קלינית (יחס סיכון לא-מתוקן של 0.98, p=0.86). לאחר תקנון רב-משתני לערפלנים, הסיכון לסיבוכים אלו נותר דומה בין המינים.

החוקרים לא זיהו הטרוגניות בסיכון לסך אירועים חריגים או אירועי דמם מג’ורי או משמעותי קלינית בין המינים, בעוד שטיפול DAPT מקוצר לווה בעליה נומינלית של 1% בשיעור סיבוכים לבביים ומוחיים מג’וריים בגברים ובירידה של למעלה מ-2% בסיכון הנ”ל בנשים, אם כי יש לנקוט משנה זהירות בפירוש ממצאים אלו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים לראשונה כי ניתן לשקול טיפול DAPT לתקופה מקוצרת בנשים בסיכון גבוה לדימום, בפרט מאחר ובמקרים אלו יש יתרון הן מבחינת הסיכון לדמם והן מאחר ואין הבדל בסיכון לאירוע איסכמי לעומת טיפול DAPT סטנדרטי.

JAMA Cardiol, Nov 22, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן