מטא-אנליזה של מחקרי RCT המעריכה את יעילות טיפולים להורדת LDL-C כתוספת לסטטינים במינון מרבי נסבל (J Am Heart Assoc)

מטא-אנליזה עדכנית שפורסמה ב- Journal of the American Heart Association מצאה שהטיפולים היעילים ביותר להורדת רמות LDL-C היו alirocumab (פרלואנט) ו- evolocumab (רפאטה), בתוספת לסטטינים במינון מרבי נסבל.

ברקע מסבירים החוקרים כי הורדת רמות LDL-C (low-density lipoprotein cholesterol) מפחיתה אירועים קרדיווסקולריים מאג’וריים ומומלצת למטופלים הנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה. יחד עם זאת, טיפול במינונים מקובלים של סטטינים  לעיתים קרובות לא מספק להורדת רמות LDL-C לפי הנחיות עדכניות. במקרים אלו, ניתן להוסיף טיפול להפחתת ליפידים שאינו מקבוצת הסטטינים.

החוקרים ביצעו סקירת ספרות סיסטמתית ומטא-אנליזה שכללה מחקרי RCT של טיפולים להפחתת ליפידים שאינם מקבוצת הסטטינים, כתוספת לטיפול במינון המרבי הנסבל של סטטינים, כולל מטופלים עם אי סבילות לסטטינים.

המטרה העיקרית היתה להעריך את היעילות היחסית של טיפולים להפחתת ליפידים בהורדת רמות LDL-C אחרי 12 שבועות. התוצאים השניוניים כללו את הבאים – הורדת רמות LDL-C אחרי 24 שבועות והשינוי ברמות non-high-density lipoprotein cholesterol (non-HDL-C) ו- apolipoprotein B אחרי 12 שבועות.

במטה-אנליזה נכללו 48 מחקרי RCT. כל הטיפולים שאינם ממשפחת הסטטינים הפחיתו משמעות את רמות הLDL-C מהרמה ההתחלתית לעומת פלסבו, ללא קשר לטיפול הרקע.

אחרי 12 שבועות, evolocumab (רפאטה) במינון 140 מ”ג במתן אחת לשבועיים או 420 מ”ג חודשי ו-alirocumab (פרלואנט)  במינון 150 מ”ג במתן אחת לשבועיים, היו הטיפולים היעילים ביותר.

אחריהם דורגו alirocumab במינון 75 מ”ג במתן אחת לשבועיים, alirocumab במינון 300 מ”ג חודשי, inclisiran (לקוויו), שילוב של bempedoic acid עם ezetimibe (אזטרול), והתרופות ezetimibe  ו- bempedoic acid כל אחת בנפרד.

התוצאות היו בעיקרן עקביות גם אחרי 24 שבועות  וגם עבור ערכי הליפידים האחרים שצויינו לעיל אחרי 12 שבועות.

מסקנות המטה-אנליזה הן ש-evolocumab במינון 140 מ”ג אחת לשבועיים או 420 מ”ג חודשי ו-alirocumab  במינון 150 מ”ג אחת לשבועיים, היו באופן עקבי הטיפולים היעילים ביותר להפחתת LDL-C, non-HDL-C ו- apolipoprotein B  והשגת יעדי ערכי הליפידים לפי הנחיות עדכניות בהתאם לקבוצת הסיכון הקרדיווסקולרי, מבין הטיפולים שאינם מקבוצת הסטטינים, בתוספת לסטטינים במינון המרבי הנסבל.

J Am Heart Assoc, September 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

עתיד הטיפול בדיסליפידמיה

עתיד הטיפול בדיסליפידמיה

מקור: NEJM
פרופ' מוטי רביד
פרופ' מוטי רביד

דיסליפידמיה, בעיקר  ריכוז גבוה של LDL  יחסית ל־HDL, היא הגורם הדומיננטי להתפתחות מואצת של טרשת עורקים. בארצות המפותחות אוטם בשריר הלב, אירועים מוחיים ומחלת עורקים היקפיים נותרו עדיין גורם התחלואה והתמותה העיקרי

ג’ורנאל קלאב פדיאטרי: רמות כולסטרול שאינו HDL מילדות לבגרות והקשר בינו לאירועים קרדיווסקולרים (CME, JAMA)

ג’ורנאל קלאב פדיאטרי: רמות כולסטרול שאינו HDL מילדות לבגרות והקשר בינו לאירועים קרדיווסקולרים (CME, JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

מחקר שפורסם בעת האחרונה ב-JAMA ביקש לבחון האם טיפול ברמות גבוהות של כולסטרול שאינו HDL מילדות לבגרות עשוי להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים בעתיד. מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן