· מינון מטרה או ערך מטרה?
# מחקרים בתחום אי ספיקת הלב משתמשים במינון “מטרה”. כמובן שלא כל החולים במחקר הגיעו אל המטרה המומלצת, אך בכל מקרה, ההוריות (guidelines) ממליצים על ערך מקסימלי זה כמינון “מומלץ”. בתחום הליפידים מדברים על “רמת מטרה” של ערכי שומנים.
# מחקרים עתידיים יקבעו באם ניתן לנסות ולהגיע רמות תקינות natriuretic peptide כרמת מטרה בטיפול התרופתי, והאם אפשרות זו תחליף את השיטה הקיימת של ערך “שרירותי”.
· טיפול משולב
# ממצא החוזר על עצמו בסקרים רבים הינו תת השימוש בטיפול המומלץ, אף כי הוכח במחקרים מרובים. אפילו כאשר הטיפול ניתן לחולים, הם אינם ממלאים את ההוראות ככתבם, בחלק מהמקרים עקב הבנה לקויה לגבי מצבם, הסכנות הגלומות בו, והתועלת האפשרית בטיפול.
# פתרון אפשרי אחד הוא גישה משולבת לטיפול בחולה.
# מספר מחקרים מבוקרים הדגימו כי התערבות משולבת, המונהגת ע”י אחות או רוקח, מסוגלת לשפר לפחות את התוצאות לטווח בינוני (בעיקר ע”י הורדה של מספר אשפוזים).
# עדיין נותרה שאלה בלתי פתורה לגבי גישות אלו מהו התזמון המיטבי, באיזו עוצמה, תדירות, משך של פגישות. האם יש בהם תועלת לטווח ארוך? מהי העלות-תועלת הכלכלית, מהו המנגנון המשפיע?
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!