המחקר הינו מחקר רטרוספקטיבי big data על בסיס מאגר נתונים רפואיים  (TriNetX)  הכולל יותר מ־100 מיליון מטופלים.

בוצעה השוואה בין מטופלים שקיבלו תרופות MAT לבין מטופלים שקיבלו SSRIs. בוצעה התאמה בין הקבוצות לפי גיל, מין, עישון ועוד, וכן בדקו סוגים שונים של אובאיטיס (קדמית, אחורית וכו’) בטווח של עד 6 חודשים מהתחלת הטיפול.

הממצאים המרכזיים היו: באוכלוסייה עם סיכון דלקתי נמוך, לא נמצא הבדל מובהק בסיכון לאובאיטיס בין MAT ל־SSRI. באוכלוסייה עם גורמי סיכון דלקתיים, נמצאה עלייה של כ־44% בסיכון לאובאיטיס אחורית לאחר טיפול ב־MAT לאחר חודש, 3 חודשים ו־6 חודשים. לא נמצאה עלייה מובהקת בסוגים אחרים של אובאיטיס. Baclofen נקשרה לעלייה משמעותית בסיכון וכן תרופות כמו gabapentin ו־varenicline הראו מגמה לעלייה בסיכון. topiramate לא הראה הבדל ברור.

ככל הנראה התרופות אינן גורמות לדלקת דה־נובו אלא ‘חושפות’ או מחמירות דלקת קיימת סמויה, כאשר ההשפעה נראית בעיקר בחלק האחורי של העין (רשתית/כורואיד). המנגנונים האפשריים כוללים הפעלת מערכת החיסון, שינוי בציטוקינים והשפעה על תאי B.

מסקנת המחברים הייתה כי ייתכן שתרופות לטיפול בהתמכרות (MAT) קשורות לעלייה קלה בסיכון לאובאיטיס אחורית, בעיקר באוכלוסייה עם גורמי סיכון קיימים. ייתכן שכדאי לשקול מעקב עיני במטופלים אלו. נדרשים מחקרים נוספים כדי לאשר את הקשר ולהבין אילו תרופות ספציפיות אחראיות לכך.

למאמר

Risk of Non-Infectious Uveitis Associated with Medications for Substance Use Disorders