במאמר שפורסם בכתב העת Thorax מדווחים חוקרים מאוסטריה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הוספת מבחן מאמץ לב-ריאה לתוצאות בדיקת תפקודי ריאות לא הובילה לשיפור משמעותי ביכולת של מודלי לימוד מכונה לנבא את הסיכון לסיבוכים ריאתיים או קרדיווסקולאריים לאחר ניתוח כריתת ריאה.
החוקרים השלימו ניתוח משני של שני מחקרים פרוספקטיביים, רב-מרכזיים, במטרה לקבוע אם למבחן מאמץ לב-ריאה ערך מוסף לחיזוי סיבוכים קרדיווסקולאריים או ריאתיים. מדגם המחקר כלל 497 מבוגרים (גיל חציוני של 66 שנים, 44.3% נשים) שעברו ניתוח לכריתת ריאה בשל חשד או הוכחה לגידול ריאתי והתאימו גם למבחן מאמץ לב-ריאה.
במסגרת המחקר הושלמו חמישה סוגים של מודלי לימוד מכונה להערכת יכולת החיזוי של נתונים קליניים בשילוב עם תפקודי ריאות, עם או ללא הוספת נתוני מבחן מאמץ לב-ריאה. החוקרים אספו נתונים אודות סיבוכים ריאתיים, כולל דלקת ריאות וכשל נשימתי, כמו גם סיבוכים קרדיווסקולאריים, דוגמת הפרעות קצב לב, אוטם לבבי ואירוע מוחי.
מהנתונים עולה כי הוספת נתוני מבחן מאמץ לב-ריאה לנתונים קליניים סטנדרטיים ובדיקת תפקודי ריאות לא שיפורה משמעותית את יכולת ניבוי סיבוכים ריאתיים לאחר ניתוח ריאתי. בדומה, הוספת הנתונים ממבחן מאמץ לב-ריאה לא שיפרה משמעותית את יכולת הניבוי מבוססת-מדול של סיבוכים ריאתיים או קרדיווסקולאריים.
החוקרים ממליצים לשקול מחדש הנחיות העדכניות את הקריטריונים להשלמת מבחן מאמץ לב-ריאה לפני ניתוח לכריתת ריאה.
Thorax, Oct 2, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!