במאמר שפורסם בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therpaeutics מדווחים חוקרים מארצות הברית על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי Ustekinumab (סטלרה) עשוי להיות התכשיר המועדף כקו-טיפול שני לעומת Tofacitinib (קסלג’אנז) ו-Vedolizumab (אנטיביו) בחולים עם קוליטיס כיבית לאחר טיפול קודם במעכבי TNF.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתוני עולם-אמיתי רבים להשוואת היעילות של תכשירים ביולוגיים או מולקולות קטנות שונים כקו-טיפול שני בחולים עם קוליטיס כיבית לאחר טיפול קודם במעכבי TNF.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתבסס על נתוני TriNetX, מאגר נתונים רב-מוסדי להערכת היעילות של Tofacitinib, Vedolizumab ו- Ustekinumabבחולים עם קוליטיס כיבית לאחר טיפול קודם במעכבי TNF. כישלון טיפול תרופתי הוגדר כתוצא משולב שכלל טיפול תוך-ורידי בסטרואידים או כריתת מעי גס בתוך שנתיים. במסגרת המחקר הושלמה התאמה ביחס 1:1 לפי נתונים דמוגרפיים, היקף מחלה, ממוצע המוגלובין, CRP, אלבומין וקלפרוטקטין, טיפול תרופתי קודם כנגד מחלת מעי דלקתית ושימוש בסטרואידים.
מבין 2,141 חולים עם קוליטיס כיבית וחשיפה קודמת למעכבי TNF, 348 (16.2%), 716 (33.4%) ו-1,077 (50.3%) החליפו לטיפול ב-Tofacitinib, Ustekinumab ו-Vedolizumab, בהתאמה.
לאחר ניתוח מותאם, לא תועדו הבדלים בשיעורי התוצא המשולב (יחס סיכויים מתוקן של 0.77, רווח בר-סמך 95% של 0.55-1.07), אך זוהה סיכון גבוה יותר לכריתת מעי גס (יחס סיכויים מתוקן של 2.69, רווח בר-סמך 95% של 1.31-5.50) בזרוע הטיפול ב-Tofacitinib לעומת זרוע הטיפול ב-Vedolizumab.
לא תועדו הבדלים בתוצא המשולב (יחס סיכויים של 1.29, רווח בר-סמך 95% של 0.89-1.86) אך זוהה סיכון מוגבר לכריתת מעי גס (יחס סיכויים מתוקן של 2.63, רווח בר-סמך 95% של 1.24-5.58) בזרוע הטיפול ב-Tofacitinib לעומת הטיפול ב- Ustekinumab.
בקרב מטופלים ב-Vedolizumab תועד סיכון גבוה יותר לתוצא המשולב (יחס סיכויים מתוקן של 1.67, רווח בר-סמך 95% של 1.29-2.16) בהשוואה לטיפול ב- Ustekinumab.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בעדיפות Ustekinumab על-פני Tofacitinib ו-Vedolizumab כטיפול קו-שני בחולים עם קוליטיס כיבית לאחר טיפול קודם במעכבי TNF.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!