תסמיני פוסט קורונה שכיחים יותר בקרב מטופלים עם מחלות ראומטיות (British Society for Rheumatology 2023 Annual Meeting)

נתונים שהתקבלו מהסקר האלקטרוני של COVAD-2 מצביעים על כך שאנשים עם מחלות ראומטיות נוטים לפתח תסמיני פוסט קורונה פי שניים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית

נתונים שהתקבלו מהסקר האלקטרוני של COVAD-2 מצביעים על כך שאנשים עם מחלות ראומטיות נוטים לפתח תסמיני פוסט קורונה פי שניים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. המחקר מצא כי בקרב אנשים עם מחלות אוטואימוניות ראומטיות (AIRDs), השכיחות של PCC (Post–COVID-19 Condition) הייתה 10.8% בהשוואה ל-5.3% בקרב קבוצת הביקורת (OR 2.1, 95% CI 1.4-3.2, P = 0.002). כמו כן השכיחות של PCC הייתה גבוהה יותר גם בקרב אנשים עם מחלות אוטואימוניות לא ראומטיות מאשר בקבוצת הביקורת, אך עדיין נמוכה ב-7.3% בהשוואה לאלו עם AIRDs. ממצאי המחקר שהוצג ב- British Society for Rheumatology 2023 Annual Meeting מדגישים את החשיבות של מעקב צמוד אחר PCC.

ד”ר ג’פרי ספארקס, מבית החולים Brigham and Women’s ומבית הספר לרפואה של הרווארד בבוסטון, מסצ’וסטס, התייחס למחקר ואמר כי “זהו אחד המחקרים הראשונים שגילו ששכיחות ה-PCC גבוהה יותר בקרב אנשים עם מחלות ראומטיות מערכתיות”. הוא הוסיף ש”מכיוון שתסמיני ה-Long COVID ותסמיני המחלות הראומטיות יכולים להיות חופפים, יש צורך במחקר מקיף כדי לקבוע אם הקורונה עלולה לגרום להתלקחויות ותסמינים חדשים, או שמא הממצא נובע מנוכחות המחלה הראומטית הכרונית”.

מחקר COVAD הוקם כדי לבחון את היעילות והבטיחות לטווח ארוך של חיסוני COVID-19 במטופלים עם AIRDs, וכעת הוא כולל יותר מ-150 מרפאות שמשתפות פעולה ב-106 מדינות.

12,358 אנשים הוזמנו להשתתף בסקר אלקטרוני. מתוכם, 2640 אושרו כחולי קורונה ורק 136 סבלו מ-PCC, שהוגדר כתסמינים המופיעים גם לאחר 3 חודשים מהזיהום ב-COVID-19 ונמשכים לפחות חודשיים.

תוצאות המחקר הראו כי סיכון גבוה יותר ל-PCC נצפה בנשים מאשר בגברים (OR 2.9, 95% CI 1.1-7.7, P = 0.037). בנוסף, נמצא כי מטופלים עם תחלואה קומורבידית הינם בעלי סיכון גבוה יותר ל-PCC בהשוואה למטופלים בריאים (OR 2.8; 95% CI 1.4-5.7, P = .005). כמו כן, מטופלים שסבלו מזיהום חמור יותר בקורונה, כגון אלו שנזקקו לטיפול נמרץ, טיפול בחמצן או טיפול מתקדם בנוגדנים חד שבטיים (monoclonal antibodies), היו בסבירות גבוהה יותר ללקות ב-PCC (OR 3.8, CI 95% 1.1-13.6, P = .039).

לכתבה ב- Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן