מאפיינים דמוגרפיים ומחלות רקע מעלים סיכון ל-Post COVID-19 (מתוך JAMA Intern Med)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מאפיינים דמוגרפיים ומחלות רקע מנבאות התפתחות מצבי Post-COVID-19, הפרעה הטרוגנית שתוארה במיליוני חולים ברחבי העולם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זיהוי גורמי סיכון אפשריים להתפתחות מצבי Post COVID-19 עשויים לסייע באבחון וטיפול מוקדם. מטרתם כעת הייתה לבחון מאפיינים דמוגרפיים ומחלות רקע המלווים בסיכון מוגבר להתפתחות מצבי Post COVID-19.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית שכללה את כל המחקרים שבחנו את גורמי הסיכון ו/או הגורמים המנבאים התפתחות מצבי Post-COVID-19 במבוגרים וחישבו את יחסי הסיכויים לכל גורם סיכון., כולל גיל ומין החולה, מדד מסת גוף, הרגלי עישון; כמו גם מחלות רקע, כולל חרדה ו/או דיכאון, אסתמה, מחלת כליות כרונית, מחלת ריאות חסימתית כרונית, סוכרת, דיכוי חיסוני ומחלת לב איסכמית; אשפוז קודם או אשפוז ביחידת טיפול נמרץ; כמו גם חיסון קודם כנגד COVID-19.

החיפוש הראשוני הוביל לזיהוי 5,334 רשומות, מהן 255 מאמרים נבחנו לעומק ו-41 מאמרים עם 860,783 חולים נכללו בסקירה.

מממצאי מטה האנליזה עלה כי מין נקבה (יחס סיכויים של 1.56, רווח בר-סמך 95% של 1.41-1.73), גיל (יחס סיכויים של 1.21, רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.33), מדד מסת גוף גבוה (יחס סיכויים של 1.15, רווח בר-סמך 95% של 1.08-1.23) ועישון (יחס סיכויים של 1.10, רווח בר-סמך 95% של 1.07-1.13) לוו בסיכון מוגבר להתפתחות Post COVID-19.

עוד עולה מנתונים כי נוכחות מחלות רקע ואשפוז קודם או אשפוז ביחידת טיפול נמרץ לוו בסיכון מוגבר להתפתחות הפרעה ממושכת זו (יחס סיכויים של 2.48, רווח בר-סמך 95% של 1.97-3.13 ויחס סיכויים של 2.37, רווח בר-סמך 95% של 2.18-2.56, בהתאמה).

בקרב חולים שהשלימו שתי מנות חיסון כנגד COVID-19 תועד סיכון נמוך יותר משמעותית להתפתחות מצבי Post COVID-19, בהשוואה לאלו שלא חוסנו כנגד הנגיף (יחס סיכויים של 0.57, רווח בר-סמך 95% של 0.43-0.76).

החוקרים כותבים כי ממצאי הסקירה הנ”ל עשויים לסייע בהבנה טובה יותר של החולים העלולים לפתח מצבי Post COVID-19 ומספקים תמיכה נוספת בחשיבות החיסון כנגד הזיהום הנגיפי.

JAMA Intern Med, March 23, 2023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן