דיאטה בעלת ערך גליקמי נמוך, הכוללת קניות, מוצרי חלב וחלק מהפירות, עשויה לסייע במניעת התפתחות גאוט או התלקחויות גאוט , כך עולה מנתונים חדשים להערכת הקשר בין הרגלי התזונה ובין חומצה אורית בדם. תוצאות המחקר פורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Arthritis & Rheumatology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר להשפעות של פחמימות על רמות חומצה אורית בדם. כעת, הם ביקשו לקבוע את ההשפעות הפרטניות והמשולבות של איכות הפחמימות (ערך גליקמי) וכמות הפחמימות (אחוז הפחמימות מסך האנרגיה היומית) על חומצה אורית.
החוקרים ערכו מחקר אקראי בקרב מבוגרים בעלי עודף-משקל או השמנת-יתר, ללא מחלות לב וכלי דם (163 משתתפים). המשתתפים חולקו לאחד מארבעה משטרי תזונה למשך תקופות של חמישה שבועות, עם מרווחים של שבועיים בין משטרי התזונה השונים. משקל הגוף נותר קבוע.
ארבעת משטרי התזונה כללו דיאטה בעלת ערך גליקמי גבוה (65 ומעלה) עם אחוז פחמימות גבוה (58% קילו-קלוריות), דיאטה בעלת ערך גליקמי נמוך (עד 45) עם אחוז פחמימות נמוך (40% קילוקלוריות), דיאטה בעלת ערך גליקמי נמוך עם אחוז פחמימות גבוה ודיאטה בעלת ערך גליקמי גבוה עם אחוז פחמימות נמוך. רמות חומצה אורית בדם נבחנו בתחילת המחקר ולאחר כל תקופת משטר תזונתי להשוואה בין ארבעת דפוסי התזונה.
52% מהמשתתפים במחקר היו נשים, 50% היו שחורים לא-היספאנים, כאשר הגיל הממוצע עמד על 52.6 שנים וריכוז חומצה אורית ממוצע של 4.7 מ”ג לד”ל. הפחתת הערך הגליקמי הביאה להפחתת רמות חומצה אורית בדם כאשר אחוז הפחמימות היה נמוך (0.24- מ”ג לד”ל) או גבוה (0.17- מ”ג לד”ל). הפחתת אחוז הפחמימות הביאה לעליה שולית בריכוז חומצ אורית בלבד כאשר הערך הגליקמי היה גבוה. ההשפעה המשולבת של הפחתת ערך גליקמי והעלאת אחוז הפחמימות בתזונה עמדה על 0.27- מ”ג לד”ל. השפעה זו תועדה גם לאחר תקנון לשינויים נלווים בתפקוד הכלייתי, רגישות לאינסולין ותוצרי גליקוליזה.
החוקרים מסמכים וכותבים כי הפחתת הערך הגליקמי הביאה להפחתת חומצה אורית. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם הפחתת הערך הגליקמי עשויה למנוע הופעת גאוט או התלקחויות של המחלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!