מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ספטמבר של ירחון European Respiratory Journal עולה כי לא לכל מחלות הריאה הקשורות בדלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA) יש את אותה התוצאה. לדברי החוקרים, מחלה ריאתית הקשורה באופן ישיר בדלקת פרקים שגרונית כוללת מגוון של מצבים, אשר אסטרטגיות הטיפול והפרוגנוזות שלהם נבדלות על פי המחלות השונות.

במחקר נכללו 144 חולים עם סיבוכים פליאורו-פולמונליים הקשורים באופן ישיר ב-RA. מביניהם, 57 חולים סבלו מדלקת ריאות אינטרסטיציאלית רגילה, 31 סבלו מברונכיאקטזיס, 16 סבלו מדלקת ריאות אינטרסטיציאלית שאינה ספציפית, 11 סבלו מברונכיוליטיס, 5 הראו דלקת ריאות מסוג Organizing pneumonia, 5 חולים עם נזק אלביאולרי מפושט ו-19 עם מחלה משולבת.

החוקרים מדווחים כי דלקת ריאות אינטרסטיציאלית רגילה, דלקת ריאות מסוג Organizing pneumonia ונזק אלביאולרי מפושט היו שכיחים יותר בקרב גברים ומעשנים, בעוד שברונכיאקטזיס היה שכיח יותר בקרב חולים עם גיל צעיר בעת הופעת דלקת הפרקים השגרונית, באלו עם פרק זמן ארוך בין הופעת ה-RA ובין האבחנה של מחלה ריאתית הקשורה בו, ובאלו אשר אינם נוטלים קורטיקוסטרואידים.

החוקרים מוסיפים כי סריקות CT ברזולוציה גבוהה הראו תבניות דומות בחולים עם דלקת ריאות אינטרסטיציאלית רגילה, לא-ספציפית, נזק אלביאולרי מפושט וברונכיאקטזיס.

רק מיעוט של החולים עם דלקת ריאות אינטרסטיציאלית רגילה (13 מבין 57) או לא ספציפית (3 מבין 16) קיבלו טיפול (על פי רוב טיפול סטרואידלי), בעוד ששלושה מבין חמשת בחולים עם Organizing pneumonia טופלו בסטרואידים, וכל חמשת החולים עם נזק אלביאולרי מפושט קיבלו פולס סטרואידים ו-Cyclophosphamide.

החוקרים מציינים כי השרידות החציונית נעה בין 0.2 שנים בחולים עם נזק אלביאולרי מפושט ו-9.9 שנים בחולים עם דלקת ריאות אינטרסטיציאלית רגילה, 9.3 שנים באלו עם ברונכיוליטיס ו-17 שנים בחולים עם דלקת ריאות אינטרסטיציאלית לא-ספציפית.

שיעורי השרידות בחמש ועשר שנים היו 93.8% ו-93.8% בחולים עם דלקת ריאות אינטרסטיציאלית לא-ספציפית, 87.1% ו-81.7% באלו עם ברונכיאקטזיס, 88.9% ו-47.4% באלו עם ברונכיוליטיס, 60.0% ו-60.0% באלו עם Organizing pneumonia, 36.6% ו-24.6% באלו עם דלקת ריאות אינטרסטיציאלית רגילה, ו-20.0% ו-0% עבור אלו עם נזק אלביאולרי מפושט.

החוקרים מבקשים להדגיש בפני הקלינאים כי על אף שהפרוגנוזות של מחלה ריאתית הקשורה בדלקת פרקים שגרונית אינה טובה, אין פירוש הדבר כי הפרוגנוזה של כל המצבים הנכללים תחת כותרת זו הינה גרועה. לדבריהם, חשוב מאוד לבחון איזה סוג של מחלה ריאתית הקשורה ב-RA התפתחה בחולה.

לטענת החוקרים, הם הופתעו לגלות כי מספר מועט של מקרי תמותה נגרמו על ידי זיהומים ריאתיים. מבין 144 החולים, הם מציינים, 71 מתו במהלך תקופת מעקב בת 4.5 שנים, כאשר 58 מהמקרים נגרמו מממצאים ריאתיים.

החוקרים מוסיפים כי על פי תוצאות מחקרם זה, הרי שיש לבצע ביופסיית ריאה תורקוסקופית רק באם קשה לעשות את האבחנה. במרבית המקרים, ניתן לדבריהם להגיע לאבחנה על בסיס המאפיינים הקליניים, ממצאי הדימות והתפקוד הריאתי.

לבסוף, מזכירים החוקרים כי חולים עם מחלה ריאתית הקשורה באופן ישיר בדלקת פרקים שגרונית אשר הושפעו מתרופות אנטיראומטיות סובלים פעמים רבות מזיהומים ריאתיים. עם זאת, מרבית זיהומים אלו ניתנים לטיפול. לפיכך, הם מציעים כי התכיפות הממשית של תמותה כתוצאה ממחלות זיהומיות הינה נמוכה ככל הנראה מן הרושם שהתקבל מניסיונם האישי.

Eur Resp J 2010

לידיעה במדסקייפ