למרות התערבויות חינוכיות שהדגישו את השימוש הנכון באנטיביוטיקה, משני מחקרים עולה כי רופאים ממשיכים לתת מרשמים לתרופות אלו כנגד Acute Respiratory Tract Infection, עבורם לא קיימת אינדיקציה לכך. עם זאת, השימוש השיגרתי ב-Clinical Decision Support System (CDSS) משפר מעט את ההתנהגות הקשורה במתן מרשמים.
במחקר הראשון העריכו החוקרים את הנתונים אודות 4,158 נבדקים בגילאי 3-17 שנבדקו בין השנים 1995-2003 בעקבות כאב גרון. מרשם אנטיביוטיקה לחולים אלו ירד עם הזמן מ-66% מהביקורים בשנת 1995 ל-44% ב-2002, אך לאחר מכן עלה ל-54% ב-2003.
האנטיביוטיקות המומלצות Penicillin, Amoxicillin, Erythromycin ו-Cephalosporins מדור ראשון נרשמו בתדירות נמוכה יותר עם הזמן (מ-49% ב-1995 ל-38% ב-2003. P=0.002). עם זאת, מרשמים לאנטיביוטיקות לא-מומלצות, דוגמאת מגוון Macrolide ו-Cephalosporins אחרים, נותרו קבועים (18% ב-1995, 16% ב-2003. P=0.82).
יתרה מזאת, בדיקות ל-Group A Beta-Hemolytic Streptococci (GABHS) לא היו בשימוש מספיק, ושיעור הילדים שקיבלו אנטיביוטיקה עדיין עלה על השכיחות הצפויה המקסימלית של GABHS בקרב ילדים עם גרון כואב.
במאמר השני החוקרים מדדו את הערך הנוסף של CDSS לבדו שנועד לסייע בקבלת האבחנה והטיפול ב-Acute Respiratory Tract Infection. במחקר נכללו 334 רופאים ממסגרת טיפול ראשוני ו-12 רופאים מישובים חקלאיים ביוטה ואיידהו.
6 קהילות קיבלו טיפול קהילתי בלבד, במטרה לחנך את המשתמשים כי אין לטפל בזיהומים ויראלים באמצעות אנטיביוטיקה. 6 הקהילות האחרות קיבלו טיפול קהילתי וכן CDSS הוצג לכל רופא. 6 קהילות נוספות שימשו כביקורות.
החוקרים השוו בין מתן המרשמים בהשוואה למצב לפני ההתערבות (ינואר 2001 – דצמבר 2001) ולאחר מכן (ינואר 2002 ספטמבר 2003). נתונים מבתי מרקחת קמעונאים הראו כי מרשמי אנטיביוטיקה ירדו ב-10% מתחילת המחקר בקהילות עם CDSS, במהלך השנה השנייה להתערבות, עלה ב-1% בקהילות בהן היתה התערבות ועלה ב-6% בקהילות ששימשו כביקורת.
החוקרים מצאו כי הירידה הכי גדולה בשימוש אנטי-מיקרוביאלי תועדה בקרב רופאים שהשתמשו בכלי CDSS.
ספציפית עבור Macrolide , שיעור המרשמים ירד ב-12% במהלך תקופת ההתערבות הראשוני וב-28% במהלך השנה השניה בקהילות CDSS, אך נותר יציב ביתר הקהילות. השימוש ב-CDSS היה קשור גם בירידה משמעותית במרשם אנטיביוטיקות לביקורים בהם אנטיביוטיקה מעולם לא נחשבה אינדיקציה. דוגמאת Acute Bronchitis והתקררויות.
כאשר מסתכלים על מכלול התוצאות, עולה בבירור כי האסטרטגיה של שימוש חוזר באלגוריתם לאבחון ולטיפול בכדי להנחיל הרגלי מרשם חדשים, הוא מרכיב משמעותי בהתערבות בפרקטיקה.
במאמר מערכת, ד”ר וובר מ-CDC, מציין כי הירידה בפיתוח תרופות חדשות והעליה בתנגודת למספר קבוצות תרופות בקרב זיהומים שונים, דורשים התערבות אפקטיבית בכדי למזער את העליה הבלתי-נמנעת בתחלואה ובתמותה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!