montelukast (או SINGULAIR) מחליש את התגובה לאלרגן נשאף, אך desloratadine (או AERIUS) לא נבדק באסתמה אטופית ולתגובה לאלרגן נשאף.
החוקרים העריכו את השפעת desloratadine ו-montelukast, ביחד ולחוד, בתגובה האסמתית המוקדמת לאלרגן נשאף ב-10 מבוגרים עם אסתמה אטופית קלה עד בינונית.
montelukast לבד העלה משמעותית את כמות האלרגנים הדרושה להשריית תגובה אסמתית מוקדמת, בעוד desloratadine לבד נתן תוצאות דומות לפלצבו.
שילוב בינהם העלה את כמות האלרגנים הדרושה באופן משמעותי לעומת montelukast לבד, דיווחו החוקרים בגיליון אוקטובר של Journal of Allergy and Clinical Immunology.
10 מ”ג montelukast כ-26 שעות ושעתיים לפני שאיפת האלרגן העלה את ריכוזי האלרגן הדרוש לירידה של 20% ב-FEV1 ב-2.3 , בעוד שהשילוב העלה את האלרגן PC20 פי 3.2.
זוהי ההוכחה הראשונה לעיכוב קליני של תגובה אסמתית עם מינונים רלוונטים קלינית של אנטיהיסטמינים (desloratadine) ואנטגוניסט לרצפטור ללויקוטרין (montelukast) הגדול משמעותית מעיכוב של אנטגוניסט זה לבד, סיכמו החוקרים.
המנגנון האחראי לסינרגטיות זו והשפעת השילוב על תגובה אסמתית מאוחרת ואירועים קשורים דורשים מחקר נוסף.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!