מחקר חדש המתפרסם היום בלנצט מצביע על כך שלתפילות, מוזיקה, דמיון ומגע אינם מספקים יתרון קליני במטופלים העוברים PCI אלקטיבי.
החוקרים עקבו אחר 748 מטופלים שעמדו לעבור התערבות קורנורית מילעורית (PCI) או צינתור אלקטיבי אשר חולקו למספר קבוצות התערבות:
- קבוצה שקיבלה עדוד ותמיכה דתית ע”י תפילה מול קבוצה שלא קיבלה במתכונת של כפל סמיות
- קבוצה שקיבלה טיפול ששילב מוזיקה, דמיון ומגע (MIT) לעומת קבוצה שלא קיבלה טיפול זה.
- קבוצה משולבת מול קבוצה שקיבלה אחד מהטיפולים בלבד.
נקודת הקצה המרכזית של המחקר הייתה מישלב של אירועים קרדיולוגים חריגים, אישפוזים חוזרים או מוות במהלך 6 חודשים מביצוע הפרוצדורה.
המימצאים שהתקבלו הראו כי לא היו הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעור ההגעה לנקודת הקצה המרכזית בין הקבוצות . עם זאת, התמותה החצי שנתית הייתה נמוכה יותר בקבוצת ה-MIT לעומת הקבוצה ללא טיפול MIT , עם יחס סיכון של 0.35 ובמובהקות סטטיטית של p=0.016 . (ירידה מכ-5% תמותה בקבוצת הטיפול הסטנדרטי ל-2% בקבוצת ה-MIT , והשילוב של MIT ותפילה).
החוקרים מסכמים כי לא נמצא כל יתרון באף גישה טיפולית מבחינת השגת נקודת הקצה המרכזית המשולבת שנבחנה במחקר. יחד עם זאת, הם מציינים בדיון כי במחקרים הבוחנים יעילות של התערבויות רוחניות ייתכן ויש מקום לבחון גם נקודות קצה המבוססות על משתנים איכותיים, ולא רק מדדים קלינים.
הערת המערכת: לאחרונה היה דיון ער באתר בעקבות מאמר שפורסם בהארץ בשם “אשליית הרפואה המשלימה” מאת פרופ’ מוזס, אשר עסק בין היתר ביעילות הפואית המוכחת של אמצעים רוחניים. המחקר הזה מוסיף נדבך נוסף לדיון. ובכל מקרה, יש לברך על כך שמתקיימים מחקרים שבוחנים בצורה מדעית ואובייקטיבית גישות טיפוליות מסוג זה ושזוכים לפרסום במקום יוקרתי כמו הלנצט. עם זאת נראה שאכן יש מקום לכך שהקריטריונים להצלחת הטיפול יכללו גם פרמטרים של איכות חיים כוללת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!