ההרגלים הבריאותיים של האם משתקפים בסיכון לחלות באסטמה במשך שני דורות לפחות

תוצאות מחקר שהוצג במסגרת הקונגרס העולמי לאלרגיה מעידות כי נשים שמעשנות במהלך ההריון מגבירות את הסיכון להתפתחות אסטמה בקרב ילדיהם ובקרב נכדיהם. ד”ר Warner, שהציג את הממצאים, מסביר כי באופן כללי תלויה רגישותו של ילוד לאסטמה במאזן עדין בין האימונולוגיה האמהית והאבהית וגורמים סביבתיים וכי הרופאים יכולים להעזר בידע זה בכדי לפתח אסטרטגיות טרום-לידתיות למניעת אסטמה ואלרגיות.

נשים מייצרות כמויות גדולות של הציטוקינים IL-4 ו-IL-13 כאשר הן הרות. לרוב, מקושרים ציטוקינים אלה לאלרגיות ולהתפתחות IgE, אך במהלך ההריון הם חודרים למי השפיר ומונעים מהאם לפתח תגובה אלרגית כנגד העובר, מפרט ד”ר Warner. הוא מוסיף כי הציטוקינים הרגולטוריים IL-10 ו-TGF-ביתא מיוצרים גם הם במהלך ההריון ותורמים לעיכוב התגובה האימונית כנגד העובר.

העובר עלול לבלוע את הפקטורים הללו המצוים בתוך מי השפיר ולהולד עם תגובה אלרגית קלה, שלרוב נעלמת זמן קצר לאחר הלידה. אולם, שינויים או אי-סדרים מסויימים עלולים לשנות את המאזן ולהגביר את סיכון הילוד לפתח אסטמה. השפעה אחת כזו היא הימצאות אלרגיה כלשהי באם. השפעה נוספת נגרמת בשל תזונת האם, כשכמה מחקרים מעידים על קשר בין הסיכון לאסטמה בילוד לבין צריכת שומנים או פירות טריים על-ידי האם במהלך ההריון.

חשיפה של האשה ההרה לאלרגנים מסוימים, לאנטיביוטיקות ולאקמול עלולה גם היא להשפיע על הסיכון להתפתחות אסטמה בילוד. ניתוח קיסרי מעורב ביצירת הסיכון, אולי משום שהוא מונע את החשיפה לאורגניזמים המצויים במערכת העיכול של האם שבהם נתקל העובר במהלך הלידה הואגינלית.

אחת ההשפעות המעניינות הינה השפעת היסטורית העישון של הסבתא, כמו גם של האם, על הסיכון לילוד, אולי משום שאפילו עישון של הסבתא עלול לשנות את הדנ”א ולהשפיע על הגנים בדורות הבאים. ד”ר Warner מסביר כי בכל מקרה, אלרגיה היא תופעה המתחילה להתפתח כבר בלידה, אם לא לפני כן. אלרגנים מסוימים נמצאו ברקמות העובר כבר בשבועות ה-14-16 להריון, דבר המעיד על תהליך סנסיטיזציה שכבר החל בשלב זה.

הממצאים מעידים כי ההמלצות הניתנות על-ידי הרופאים לנשים ההרות, כמו הקפדה על תזונה נכונה והימנעות מעישון, המיועדות להבטיח את בריאות הילוד הכללית, מסייעות גם בצמצום הסיכון להתפתחות אסטמה בילוד.

אולם, מסכם ד”ר Warner, לא מומלץ להמנע מחשיפה לאלרגנים, שכן הדבר עלול להפריע להתפתחות המשאבים האימונולוגיים ההכרחיים בילוד.

לתקציר הידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

מקור: European Archives of Oto-Rhino-Laryngology
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|04/01/2026

בעבודה הנוכחית בוצעה מטה־אנליזה רשתית (NMA) תוך שימוש בראיות העדכניות ביותר, המשלבת נתונים מניסויים אקראיים מבוקרים (RCTs) ומ־cohort study

עין יבשה ב2025: גישה רב־מערכתית לטיפול יעיל יותר

עין יבשה ב2025: גישה רב־מערכתית לטיפול יעיל יותר

מקור: Optometry Times
ד"ר איתי חונה
ד"ר איתי חונה
אין תגובות|09/09/2025

במאמר עדכני זה מציגה ד”ר לורה פרימן גישה רחבה ומהפכנית לניהול תסמונת העין היבשה DED, תוך הבנה שמדובר במחלה רב־מערכתית הדורשת הסתכלות כוללת – מעבר לעין עצמה.

AI

פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|22/06/2025

המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן