סיכון למחלת צליאק ותזמון חשיפה לגלוטן בילודים בסיכון גבוה למחלה (JAMA)

בעוד שעיכול גלוטן אחראי לסימנים ולסימפטומים של מחלת צליאק, לא ידוע מהם הגורמים הקשורים להופעת המחלה.

מטרת המחקר היתה לבדוק האם זמן החשיפה לגלוטן בילודים קשור קשור להתפתחות אוטואימיוניות מחלת צליאק (CDA).

מחקר תצפייתי פרוספקטיבי נערך בדנבר בין 1994-2004 וכלל 156 ילדים בסיכון גבוה למחלת צליאק או סוכרת סוג 1, כפי שהוגדרו ע”י נוכחות אללים HLA-DR3 או DR4, או אם יש להם קרוב מדרגה ראשונה עם סוכרת סוג 1. תקופת המעקב הממוצעת היתה 4.8 שנים. התוצאות הראשונות שנמדדו היו סיכון ל-CDA כפי שהוגדר ע”י נוכחות נוגדנים לטרנסגלוטמינאז (tTG) רקמתי או 2 ביקורים או יותר, או בדיקת tTG חיובית אחת וביופסיה למחלת צליאק, בזמן אכילת מזון המכיל גלוטן לראשונה.

51 ילדים פיתחו CDA. הממצאים הותאמו למצב HLA-DR3 המצביע על חשיפת הילדים למזון המכיל חיטה, שיפון או שעורה (מזונות המכילים גלוטן) בשלושת החודשים הראשונים לחיים (3 [6%] חיובי ל-CDA לעומת 40 [3%] שלילי ל-CDA) היה סיכון של פי 5 ל-CDA לעומת ילדים שנחשפו למזון המכיל גלוטן בחודשים 4 ו-6 (12[23%] חיובי ל-CDA לעומת 574 [38%] שלילי ל-CDA). לילדים שלא נחשפו לגלוטן עד לחודש השביעי או לאחר מכן (36 [71%] חיובי ל-CDA לעומת 895 [59%] שלילי ל-CDA) היתה עלייה שולית בסיכון ל-CDA בהשוואה לאלו שנחשפו בגילאים 4 ו-6 חודשים (יחס סיכון 1.87, 95% רווח בר סמך, 0.97-3.60). לאחר הגבלת קבוצת המחקר רק לילדים CDA חיובי עם אבחנת צליאק לאחר ביופסיה, חשיפה ראשונית לחיטה, שעורה ושיפון לאחר 3 חודשים (3 [12%] חיובי ל-CDA לעומת 40 [3%] שלילי ל-CDA) או בחודש השביעי ואחריו (19 [76%] חיובי ל-CDA לעומת 912 [59%] שלילי ל-CDA) עלייה משמעותית בסיכון ל-CDA בהשוואה לחשיפה בחודשים 4 ו-6 (3 [12%] חיובי ל-CDA לעומת 583 [38%] שלילי ל-CDA) (יחס סיכון 22.97; 95% רווח בר סמך, 4.55-115.93, P = .001; ויחס סיכון 3.98; 95% רווח בר סמך, 1.18-13.46; P = .04, בהתאמה).

החוקרים הסיקו כי תזמון מתן גלוטן לילודים קשור בהופעת CDA בילדים בסיכון גבוה למחלה.

JAMA. 2005 May 18;293(19):2343-51

לידיעה בדוקטור’ס גייד

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

מקור: European Archives of Oto-Rhino-Laryngology
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|04/01/2026

בעבודה הנוכחית בוצעה מטה־אנליזה רשתית (NMA) תוך שימוש בראיות העדכניות ביותר, המשלבת נתונים מניסויים אקראיים מבוקרים (RCTs) ומ־cohort study

עין יבשה ב2025: גישה רב־מערכתית לטיפול יעיל יותר

עין יבשה ב2025: גישה רב־מערכתית לטיפול יעיל יותר

מקור: Optometry Times
ד"ר איתי חונה
ד"ר איתי חונה
אין תגובות|09/09/2025

במאמר עדכני זה מציגה ד”ר לורה פרימן גישה רחבה ומהפכנית לניהול תסמונת העין היבשה DED, תוך הבנה שמדובר במחלה רב־מערכתית הדורשת הסתכלות כוללת – מעבר לעין עצמה.

AI

פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|22/06/2025

המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן