ע”פ כתבה בהארץ, ארגון הבריאות העולמי, ה-WHO , החליט לאפשר פיתוח כלים לזיהוי נגיף האבעבועות השחורות ותרופות לטיפול בו. זה קורה לאחר 25 שבו הנגיף הוכחד ולמעשה חל איסור על מעבדות מחקר לעבוד עם נגיף זה מחשש לזיהום. כעת מאשר ה-WHO למס’ מעבדות לחקור את הנושא ולעשות שימוש ב”רסיסי נגיף”.
הרקע לפעילות זו הוא בהערכות שהסיכון לאפשרות של שימוש באבעבועות שחורות במסגרת מלחמה או פיגוע טרור ביולוגי כנראה גבוה מבעבר…
השפעתם של גורמים הולכתיים (Conductive factors) על חדות חוש הריח זכתה עד כה לתשומת לב מועטה
מטרת העבודה הייתה לבצע Network Meta-analysis המאפשרת השוואה עקיפה בין כל התרופות הביולוגיות שנחקרו עד כה
בעבודה הנוכחית בוצעה מטה־אנליזה רשתית (NMA) תוך שימוש בראיות העדכניות ביותר, המשלבת נתונים מניסויים אקראיים מבוקרים (RCTs) ומ־cohort study
במאמר עדכני זה מציגה ד”ר לורה פרימן גישה רחבה ומהפכנית לניהול תסמונת העין היבשה DED, תוך הבנה שמדובר במחלה רב־מערכתית הדורשת הסתכלות כוללת – מעבר לעין עצמה.
מחקר FLORA מצא כי לחולי דלקת מפרקים פסוריאטית עם חיידקי מעיים מסוג Bacteroides סיכוי גבוה יותר להפיק תועלת ארוכת טווח מהשתלת צואה
המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך
לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!