לילדים עם SoJRA יש לעיתים קרובות תופעות שליליות בגלל דלקת כרונית ותופעות לוואי של קורטיקוסטרואידים. תאלידומיד היא תרופה אנטי דלקתית יחודית המדכאת אנגיוגנזה, ביוטי מולקולות אדהזיה תאיות וייצור TNF אלפא ואינטרלויקין-6.
13 נבדקים (גיל ממוצע 10.15) השתתפו במחקר. טיפול קונבנציונלי נכשל והם קיבלו מינון ראשוני של 2mg/kg ליום תאלידומיד. המינון הועלה ל-3 ו-5 mg/kg ליום ב-7 נבדקים. תקופת המעקב נמשכה 6 חודשים.
הנבדקים עברו בדיקות פיזיות חודשיות. בנוסף, ספירת מפרק פגוע, ספירת דם, שקיעת דם ופרופיל ביוכימי נבדקו. החוקרים רשמו מינון פרדניזון, מינון תאלידומיד וכל ראיה לרעילות תאלידומיד.
מתוך 13 הנבדקים, ל-11 היתה תגובה מושהת לתרופה עם בקרת מחלה מתאימה. שיפור נצפה תוך 4 שבועות ברוב הנבדקים. מינון פרדניזון ממוצע ירד לחולים מ-14.8mg/d ל-5.1mg/d במשך ששת החודשים (p < 0.002). ששה נבדקים היו יכולים להפסיק טיפול בפרדניזון.
ירידה ממוצעת בשקיעת דם מ-54 ל-23mm/h נצפתה (p < 0.001). לשבעה ילדים היתה שקיעת דם נורמלית לאחר 6 חודשים. ל-10 מתוך 11 הילדים היתה עליה מושהת בהמוגלובין. ריכוזי ההמוגלובין הממוצעים בדם עלו מ-10.2 ל-12.0ג’/דציליטר ((p < 0.05). לארבעה נבדקים היתה עליה ברמות ההמוגלובין בדם של יותר מ-2 ג’/דציליטר.
ירידה לא משביעת רצון נצפתה בספירת המפרקים הפגועים הממוצעת מ-19.1ל-6.1 (p = 0.07). לאף אחד מהנבדקים לא היתה עליה בספירת מפרקים. 10 נבדקים השיגו שיפור של לפחות 50%.
דווחו תופעות לוואי מינימליות בלבד. לא נמצאה עדות לנוירוטוקסיסיטי. חוסר תחושה ועיקצוץ היו נפוצים בתחילת הטיפול, אך כל הנבדקים היו מסוגלים להמשיך בטיפול באותו מינון או במינון נמוך יותר.
סיכונים למינון נמוך של תאלידומיד אשר בהם השתמשו במחקר זה הינם מקובלים בהשוואה לטיפול קורטיקוסטרואידי ממושך עם מינון גבוה. בנוסף, הרעילות האפשרית של תאלידומיד הינה קטנה בהשוואה לזו של השתלת תאי גזע אוטולוגית וטיפולים אחרים ל-SoJRA חמורה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!