טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווה בסיכון מופחת להיפרקלמיה בהשוואה למעכבי DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2 (JAMA Intern Med)

במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 המטופלים בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סיכוי מופחת להתפתחות היפרקלמיה, בהשוואה לאלו המטופלים במעכבי DPP-IV, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine.

החוקרים אספו נתונים אודות 33,280 מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 שהתגוררו בשטוקהולם והחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 או מעכבי DPP-IV בין 2008 עד 2021 ולא קיבלו טיפול באחת התרופות בשנה הקודמת (גיל ממוצע של 63.7 שנים, 59.7% גברים).

היפרקלמיה הוגדרה כריכוז אשלגן בדם של מעל 5 מא”ק/ליטר, כאשר היפרקלמיה מתונה-עד-חמורה הוגדרה בנוכחות רמות אשלגן של מעל 5.5 מא”ק/ליטר. המעקב אחר החולים נמשך עד הופעת היפרקלמיה, תמותה, הגירה או סוף המחקר בשנת 2021.

מבין כלל המשתתפים במחקר, 19,647 חולים החלו טיפול במעכבי DPP-IV ו-13,633 חולים החלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1. לאורך חציון של 3.9 חודשים, היפרקלמיה תועדה ב-752 משתתפים.

מניתוח הנתונים עלה כי בקרב מבוגרים שטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תועד סיכון נמוך יותר להיפרקלמיה, בהשוואה למטופלים במעכבי DPP-IV (יחס סיכון של 0.62, רווח בר-סמך 95% של 0.50-0.76). הסיכון להיפרקלמיה בדרגה בינונית-עד-חמורה היה גם כן נמוך יותר בקרב מטופלים בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, בהשוואה למבוגרים שטופלו במעכבי DPP-IV (יחס סיכון של 0.52, רווח בר-סמך 95% של 0.28-0.84).

לאורך חציון מעקב של 3.9 שנים תועדו 1,213 מקרים חוזרים של היפרקלמיה. בקרב מטופלים באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תועד סיכון מופחת להישנות היפרקלמיה, בהשוואה למבוגרים שטופלו במעכבי DPP-IV (יחס שיעורי היארעות של 0.48, רווח בר-סמך 95% של 0.42-0.56).

תרופות ממשפחת מעכבי רנין-אנגיוטנסין ניתנו ל-21,751 חולים בזרוע אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 או מעכבי DPP-IV. במהלך חציון מעקב של 3.9 חודשים, 2,351 חולים הפסיקו את הטיפול במעכבי רנין-אנגיוטנסין. במטופלים בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תועד סיכוי מופחת להפסקת הטיפול במעכבי רנין-אנגיוטנסין לעומת מבוגרים שטופלו במעכבי DPP-IV (יחס סיכון של 0.89, רווח בר-סמך 95% של 0.82-0.97).

בהשוואה למטופלים שהחלו טיפול במעכבי DPP-IV, בקרב מטופלים באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תועדו שיעורים נמוכים יותר של הפסקת טיפול במעכבי רנין-אנגיוטנסין.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סיכון נמוך יותר להיפרקלמיה, בהשוואה לאלו שהחלו טיפול במעכבי DPP-IV. שיעורי הפסקת טיפול במעכבי רנין-אנגיוטנסין היה גבוהים יותר בקרב מטופלים במעכבי DPP-IV.

JAMA Intern Med, Aug 2024

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן