טיפול ב-Tofacitinib משפר דקטיליטיס בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (BMC Rheumatol)

בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית שטופלו ב- Tofacitinib (קסלג’אנז) תועד שיפור ממושך בדקטיליטיס, בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Rheumatology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דקטיליטיס הינה אחד מהתסמינים המרכזיים במערכת שריר-שלד בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית ובעל חשיבות רבה עבור החולים והרופאים בפיתוח גישות טיפול. עם זאת, עדיין דרושים טיפולים יעילים להקלה על דקטיליטיס באוכלוסיית חולים זו.

להערכת ההשפעה של Tofacitinib על דקטיליטיס ותוצאים לפי דיווח-מטופלים בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, החוקרים ערכו ניתוח פוסט-הוק של נתונים משני מחקרים בשלב 3. במחקר הראשון, OPAL Broaden, חולים עם דלקת מפרקים שגרונית עם תגובה תת-אופטימלית לטיפול בתרופות קונבנציונאליות ממשפחת DMARD קיבלו Tofacitinib במינון 5 מ”ג או 10 מ”ג, או פלסבו, פעמיים ביום למשך שלושה חודשים. מדגם אחד במחקר טופל עוד ב-Adalimumab (יומירה) במינון 40 מ”ג כל שבועיים. מנגד, במדגם OPAL Beyond, חולים טופלו ב- Tofacitinib במינון 5 מ”ג או 10 מ”ג פעמיים ביום, או פלסבו, למשך 3 חודשים.

החולים סווגו לפי נוכחות דקטיליטיס באצבעות הידיים או הרגליים בתחילת המחקר. מספר האצבעות המעורבות נקבע ע”י בוחן בלתי0תלוי וכל אצבע עם דקטיליטיס קיבלה דירוג בין 0 ו-3.

תוצאי הסיום כללו את מספר האצבעות עם דקטיליטיס בכל מטופל, כמו גם את שיעור החולים עם דקטיליטיס לאחר חודש, שלושה חודשים וחצי שנה. עוד בחנו החוקרים את השינוי מתחילת המחקר במדדי חומרת דקטיליטיס בחולים עם דקטיליטיס בתחילת המחקר, והתפתחות דקטיליטיס באלו ללא דקטיליטיס בתחילת המחקר.

החוקרים בחנו את מדדי דקטיליטיס, תוצאים לפי דיווחי המטופלים לאחר חודש, שלושה חודשים וחצי שנה. הערכות אלו כללו את מדדי Health Assessment Questionnaire-Disability Index, מדד Functional Assessment of Chronic Illness Therapy-Fatigue ושאלון Work Limitations Questionnaire.

המחקר כלל 373 חולים עם מדד DSS (או Dactylitis Severity Score) התחלתי של מעל 0 ו-337 חולים עם מדד DSS אפסי. בחולים עם מדד DSS גבוה מאפס תועד שיפור גדול יותר במדד זה החל מהחודש הראשון לטיפול ב- Tofacitinib, בהשוואה לאלו בזרוע הפלסבו.

בנוסף, בקרב חולים שטופלו ב- Tofacitinib באחד המינונים דווח על שכיחות נמוכה יותר של דקטיליטיס לאחר שישה חודשים. בחולים עם מדד DSS גבוה מ-0, נוכחות דקטיליטיס עמדה על 15% ומטה בכלל האצבעות. בחולים עם מדד DSS אפסי, נוכחות דקטיליטיס הייתה קטנה מ-2% בכלל האצבעות לאחר שישה חודשים.

מנתונים אלו עולה כי טיפול ב- Tofacitinib הוביל לשיפור ממושך בדקטיליטיס, עם מקרים נדירים של הופעה חדשה של דקטיליטיס לאורך עד שישה חודשים, ללא תלות במיקום דקטיליטיס. מהממצאים עולה כי טיפול ב- Tofacitinib עשוי להוביל לחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית הסובלים מתסמינים אלו ומספקים תמיכה נוספת ב- Tofacitinib כאפשרות טיפול באוכלוסיית חולים זו.

 

BMC Rheumatol, Dec 2022

 

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b  אקראי

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b אקראי

מקור: The Lancet Rheumatology
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/08/2025

זאסוציטיניב משפר תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית בבטיחות גבוהה, עם שיפור מדדי ACR והפחתת נגעי עור – אפשרות טיפולית חדשה וממוקדת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן