ירידה מוקדמת במשקל הגוף מלווה בהידרדרות קוגניטיבית מהירה יותר בחולים עם מחלת פרקינסון (Neurology)

ירידה מוקדמת במשקל הגוף לאחר אבחנה של מחלת פרקינסון עשויה לנבא הידרדרות מהירה יותר של התפקוד הקוגניטיבי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הן עליה במשקל והן ירידה במשקל נקשרו בעבר עם התפתחות דמנציה בקשישים. עם זאת, אין עדויות רבות הקושרות בין שינוי מוקדם במשקל הגוף ובין הידרדרות קוגניטיבית בחולים עם מחלת פרקינסון.

להערכת הנושא, החוקרים ערכו מחקר שכלל 358 מבוגרים (66% גברים; גיל ממוצע של 61 שנים) שאובחנו עם מחלת פרקינסון כשנתיים מוקדם יותר. במהלך השנה הראשונה לאחר האבחנה, 98 משתתפים ירדו למעלה מ-3% ממשקל הגוף, 201 שמרו על משקל גופם (שינוי של עד 3%) וב-59 חולים תועדה עליה של למעלה מ-3% ממשקל הגוף.

בהשוואה לאלו ששמרו על משקל גופם, בקרב אלו שירדו במשקל תועדה הידרדרות מהירה יותר משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי לפי מדדי MoCA (או Montreal Cognitive Assessment) (p=0.001).

באשר לתחומים קוגניטיביים ספציפיים, בהשוואה לחולים ששמרו על משקל גופם, באלו שירדו במשקל תועדה ירידה חדה יותר במדדי שטף סמנטי (p=0.01), שטף פונמי (p=0.005) ובהיקף קטן יותר, במדדי Letter-Number Sequencing Scores (p=0.07).

מנגד, בחולים עם מחלת פרקינסון בהם חלה עליה במשקל תועדה הידרדרות איטית יותר במדדי Symbol-Digit Modalities Test. עם זאת, לא תועד קשר עם שינויים לאורך זמן במדדי MoCA.

החוקרים מציינים כי לא תועדו השפעות משמעותיות של שינוי במשקל הגוף על התקדמות תסמינים לא-מוטוריים אחרים.

ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות האפשרת של ניהול משקל הגוף בחולים עם מחלת פרקינסון בשלב מוקדם.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם נקיטת צעדים למניעת ירידה במשקל בחולים עם מחלת פרקינסון עשויה להאט את ההידרדרות הקוגניטיבית.

 

Neurology, Nov 2022

 

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן