עדויות חדשות תומכות במשלב Dextromethorphan-Bupropion לשיפור תסמיני דיכאון מג’ורי (Am J Psychiatry)

במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי משלב Dextromethorphan-Bupropion לווה בשיפור משמעותי בתסמיני דיכאון מג’ורי, בהשוואה ל-Bupropion לבדו, לצד תופעות לוואי מינימאליות.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הבטיחות והיעילות של Dextromethorphan-Bupropion להקלה על תסמיני הפרעת דיכאון מג’ורית.

המחקר כפל-סמיות, מבוקר, רב-מרכזי, כלל 80 חולים בגילאי 18-65 שנים עם אבחנה של דיכאון מג’ורי בדרגה מתונה או חמורה יותר. המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1 לקבלת Dextromethorphan-Bupropion במינון 45/105 מ”ג (43 חולים) או טבליה של Bupropion במינון 45 מ”ג (37 חולים), אשר ניתנו פעם ביום במהלך שלושת הימים הראשונים למחקר ולאחר מכן ניתנו פעמיים ביום, למשך כולל של שישה שבועות.

התוצא העיקרי של המחקר היה ההשפעה הכוללת של הטיפול על מדד MADRS (Montgomery-Asberg Depression Rating Scale), כאשר החוקרים בחנו את השינוי הממוצע מתחילת המחקר לאורך שבועות 1-6 בכלל החולים שקיבלו לפחות מנה אחת של תרופת המחקר.

מהנתונים עולה כי השינוי הממוצע במדד MADRS מתחילת המחקר לאורך שבועות 1-6 היה גדול יותר משמעותית עם Dextromethorphan-Bupropion לעומת Bupropion (13.7 נקודות לעומת 8.8 נקודות; הבדל ממוצע ריבועים פחותים של 4.9). בנוסף, השינוי במדד MADRS עם Dextromethorphan-Bupropion היה גודל יותר משמעותית לעומת Bupropion לאחר שבועיים ובכל נקודת זמן לאחר מכן (שבוע 6: 17.3 לעומת 12.1 נקודות; הבדל ממוצע ריבועים פחותים של 5.2).

לאחר שישה שבועות, שיעורי התגובה (ירידה של לפחות 50% במדד MADRS מתחילת המחקר) עמדו על 60.5% עם Dextromethorphan-Bupropion ועל 40.5% עם Bupropion (הבדל ממוצע ריבועים פחותים של 19.9%). מהנתונים עלה עוד כי האירועים החריגים הנפוצים ביותר עם Dextromethorphan-Bupropion כללו סחרחורות, בחילות, יובש בפה, ירידה בתאבון וחרדה, אך לא תואר קשר עם השפעות פסיכיוטומימטיות, עליה במשקל או הפרעה בתפקוד מיני.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב- Dextromethorphan-Bupropion הוביל לשיפור משמעותי קלינית ומובהק סטטיסטית בתסמיני דיכאון, בהשוואה לטיפול ב-Bupropion בלבד ונסבל היטב.

Am J Psychiatry, 2022

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן