מאחר שכלי הדם של הרשתית דומים במבנה ובתפקוד לכלי הדם במוח, ניתן להשתמש בדימות רשתית (retinal imaging) כחלון לא פולשני להבנת תהליכים מיקרו־וסקולריים מוחיים.
מטרת המחקר הייתה לבדוק אם שינויים מיקרו־וסקולריים ברשתית משקפים את חומרת CSVD במבוגרים.

שיטה
נבדקה קבוצה גדולה של משתתפים מבוגרים ממחקרי אוכלוסייה (בדרך כלל בני 60 ומעלה), שעברו גם סריקות MRI מוחיות להערכת עומס CSVD (מוקדים בחומר הלבן, אוטמים לקונריים, מיקרו־דימומים) וגם צילומי רשתית באיכות גבוהה.
החוקרים מדדו פרמטרים מיקרו‏־וסקולריים ברשתית כגון קוטר העורקים והוורידים, צפיפות כלי הדם, tortuosity (עיקול כלי הדם) ומדדים של זרימת דם.
לאחר מכן נבדקו הקשרים בין מדדים אלה לבין סמני CSVD במוח, תוך התאמה לגיל, למין, ללחץ דם, לסוכרת ולגורמי סיכון נוספים.

ממצאים

• נצפה קשר מובהק בין היצרות עורקים ברשתית לבין עומס גבוה יותר של מוקדים בחומר הלבן  (white matter hyperintensities) ומיקרו־דימומים מוחיים.
• ירידה בצפיפות רשתית של כלי דם קטנים נמצאה קשורה לנפח מוח מופחת באזורים תת־קורטיקליים ולפגיעה בחומר הלבן.
• השינויים ברשתית היו תואמים במיוחד לאותם נבדקים עם סיכון וסקולרי גבוה — יתר לחץ דם, סוכרת או טרשת עורקים.
• נמצא גם קשר בין פרמטרים מיקרו־וסקולריים ברשתית לבין תפקוד קוגניטיבי נמוך, במיוחד במהירות עיבוד ובתשומת לב.

מסקנות

שינויים מיקרו־וסקולריים ברשתית משקפים באופן מובהק את מידת הנזק הווסקולרי במוח הקשור ל־CSVD.
ממצאים אלה תומכים בשימוש בצילום רשתית ככלי דימות לא פולשני, מהיר וזול להערכת בריאות כלי הדם הקטנים במוח ולזיהוי מוקדם של אנשים בסיכון לירידה קוגניטיבית או לשבץ מוחי.
המחקר מדגיש את הקשר ההדוק בין כלי הדם של העין למוח, ומציע גישה קלינית חדשה לניטור מחלות וסקולריות מוחיות.

מגבלות
המחקר הוא תצפיתי ואינו מוכיח סיבתיות.
ייתכן שהקשרים שנמצאו מושפעים מגורמים מערכתיים נוספים (כגון לחץ דם או דלקת כרונית).
נדרשים מחקרים פרוספקטיביים כדי לבדוק אם מדדי הרשתית יכולים לנבא באופן עצמאי את התקדמות CSVD לאורך זמן.

Retinal Microvascular Correlates of Cerebral Small Vessel Disease in Older Age

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר.