במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר הפוך בין כוח שריר ארבע ראשי ובין הסיכון להתפתחות אי-ספיקת לב בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיים סיכון גבוה להתפתחות אי-ספיקת לב לאחר תסמונת כלילית חדה. בהעדר נתונים אודות החשיבות המנבאת של כוח שרירי שלד את הסיכון לאי-ספיקת לב לאחר תסמונת כלילית חדה, החוקרים בחנו את הקשר בין כוח איזומטרי של שריר ארבע ראשי (QIS או Quadriceps Isometric Strength), כמדד לכוח שריר שלד, ובין הסיכון להתפתחות אי-ספיקת לב בחולים עם תסמונת כלילית חדה.
מדגם המחקר כלל 1,053 חולים עם תסמונת כלילית חדה ללא היסטוריה של אי-ספיקת לב או סיבוך של אי-ספיקת לב במהלך האשפוז. הגיל החציוני של המשתתפים עמד על 67 שנים (57-74 שנים) והחוקרים סיווגו את המשתתפים לקבוצת חולים עם QIS גבוה וחולים עם QIS נמוך, כאשר הסף הוא חציון QIS ספציפי למגדר.
התוצא העיקרי של המחקר היה אשפוזים בשל אי-ספיקת לב.
לאורך מעקב ממוצע של 4.4 שנים תועדו 75 אשפוזים בשל אי-ספיקת לב (7.1%). לאחר תקנון רב-משתני, החוקרים מצאו קשר בין מדד QIS גבוה ובין סיכון מופחת לאי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.52, רווח בר-סמך 95% של 0.32-0.87). כל עליה של 5% במדד QIS למשקל גוף לוותה בירידה של 13% בסיכון לאי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.87, רווח בר-סמך 95% של 0.80-0.95).
מניתוח סטטיסטי שכלל תקנון לסיכון לתמותה עלה כי הוספת כוח שריר ארבע ראשי למודל שיפר את יכולת חיזוי הסיכון לאי-ספיקת לב בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה.
ממצאי המחקר מציעים כי כוח שריר שלד עשוי לשמש כאחד הגורמים התורמים לסיכון להתפתחות אי-ספיקת לב בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!