עובדי משמרות בסיכון למגוון הפרעות שינה (Frontiers in Psychiatry)

עובדי משמרות מועדים למגוון רחב של הפרעות שינה ושינה קצרה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מבלגיה שפורסמו בכתב העת Frontiers in Psychiatry. הבעיה חמורה יותרה בקרב עובדי משמרות לילה, כאשר כמחציתם ישנם עד שש שעות בלילה וסובלים לפחות מהפרעת שינה אחת.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עבודת משמרות, אשר כוללת לרוב עבודה ושינה מעבר לשעות הסטנדרטיות עם פגיעה בשעון הביולוגי של ערות-שינה, עשויה לפגוע באיכות וכמות השינה, אך אין מידע רב אודות הקשר בין עבודה במשמרות ובין הפרעות שינה.

החוקרים התבססו על שאלונים להערכת משך השינה והפרעות שינה במגוון רחב של משטרי עבודת משמרות (יום רגיל, שעות בוקר מוקדמות, ערב, לילה ומשמרות משתנות).

מדגם המחקר כלל 37,662 מבוגרים מבלגיה שגויסו למחקר באמצעות מודעות בעיתונים.

מהנתונים עולה כי בהשוואה לעבודה יומית רגילה, כל משטרי עבודת משמרות לוו בהשפעות שליליות על השינה, כאשר עבודת משמרות לילה הדגימה את ההשפעה השלילית הגדולה ביותר על דפוסי השינה. מחצית מעובדי משמרות לילה דיווחו על שינה קצרה (עד 6 שעות בלילה), זאת בהשוואה ל-26% מאלו שעבדו בעבודה יומית.

כמחצית מעובדי משמרות לילה (51%) נמצאו חיוביים להפרעת שינה, כאשר ב-26% תועדו לפחות שתי הפרעות שינה, כולל אינסומניה, הפרעות נשימה בשנה והפרעות תנועה בשינה.

ההשפעות המזיקות של עבודת משמרות על השינה היו בולטות יותר במבוגרים צעירים עם רמת השכלה נמוכה יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ישנה חשיבות רבה להערכה סדירה של איכות וכמות השינה ובדיקות סקר להפרעות שינה בעובדי משמרות, על-מנת לטפל בהפרעות שינה וכך למנוע את ההשלכות השליליות של הפרעות אלו על הבריאות הגופנית והנפשית ועל התפקוד בעבודה.

Frontiers in Psychiatry, Dec 7, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן