חשיפה לטיפולים אונקולוגיים מסוימים בילדות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מסתם

מקור: JAMA Oncol

בקרב מטופלים ששרדו ממאירות בילדות ונחשפו לטיפול קרינתי לאזור הלב או למינון מצטבר גבוה של אנתרציקלינים תועד סיכון מוגבר למחלת מסתמים, כאשר חשיפה נרחבת לתכשירים מבוססי-פלטינום גם עשויה להביא לעליה בסיכון לסיבוך זה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Oncology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיעורי הישרדות ארוכת-טווח לאחר ממאירות בילדות השתפרו משמעותית לאורך 25 השנים האחרונות, אך השורדים בסיכון לסיבוכים כרוניים משנית לטיפול, כולל מחלת מסתמים. על-מנת לבחון את הנושא, החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על שני מדגמים אירופאיים, כולל 225 שורדי ממאירות בילדות עם מחלת מסתמים תסמינית ו-442 שורדים תואמים לפי גיל ומין בעת אבחנת ממאירות. מבין אלו עם מחלת לב, 86.7% אובחנו למעלה משני עשורים לאחר הממאירות בילדות.

נתונים אודות מינונים מצטברים של טיפול כימותרפי וקרינתי נאספו עד למועד אבחנת מחלת לב או תקופת מעקב דומה בביקורות. באלו שקיבלו טיפול קרינתי, שחזור פרטני של הטיפולים והערכת החשיפה של כל הגוף לקרינה בוצעו להערכת היקף החשיפה לקרינה של הלב.

מהנתונים עולה קשר בין מנת הקרינה הממוצעת ללב ובין הסיכון למחלת מסתמים עם יחס סיכויים של 4.7 עם חשיפה ל-5-15 גריי, יחס סיכויים של 12.8 עם חשיפה לקרינה במינון של 15-30 גריי ויחס סיכויים של 104.1 עם חשיפה לקרינה במנה של 30 גריי ומעלה. גם חשיפה למנה ממוצעת של פחות מ-5 גריי לוותה בסיכון מוגבר לעומת אלו שלא נחשפו כלל לקרינה. הסיכון למחלת מסתמים עלה עם הזמן: באלו ששרדו לאחר חשיפה למנה ממוצעת של 30 גריי ומעלה, יחס הסיכויים עמד על 6.0 לאחר 5-19 שנים אך עלה ל-71.4 לאחר 30 שנים.

עוד זוהה קשר בין נפח הלב שנחשף לקרינה ובין הסיכון למחלת הלב. במקרים בהם למעלה מ-50% מהלב נחשף לקרינה של 5 גריי ומעלה, יחס הסיכויים למחלת מסתם עמד על 15.9; במינונים של 15 גריי ומעלה, יחס הסיכויים עמד על 18.1.

החוקרים מדווחים על קשר לא-ליניארי בין מינון מצטבר של אנתרציקלינים ובין הסיכון למחלת מסתם, כאשר מינונים של 400 מ”ג/מ2 ומעלה נקשרו עם סיכון מוגבר (יחס סיכויים של 3.8). מרבית השורדים שקיבלו מינונים כה גבוהים של אנתרציקלינים טופלו בין 1970 עד 1989.

חשיפה לתכשירים מבוססי-פלטינום לא נקשרה עם סיכון מוגבר למחלת מסתמים, אך זוהתה עדות המרמזת לכך שמינונים מצטברים גבוהים יותר מלווים בסיכון מוגבר. לא תועדו קשרים מובהקים סטטיסטית עם תכשירים כימותרפיים אחרים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים להשפיע על פיתוח פרוטוקולי טיפול חדשים לממאירות בילדות ועשויים להשפיע על הקווים המנחים אודות מעקב אחר מחלות לב בקרב אלו ששרדו ממאירות בילדות.

JAMA Oncol, Oct 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

מקור: Baus
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|31/05/2026

רובנו חונכנו שבגברים ‘בדיקת האצבע’, בדיקה רקטלית של הערמונית, היא חלק ממערכת של גילוי מוקדם של סרטן הערמונית, אולם בשנים האחרונות ירדה בדיקה זו מחשיבותה

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן