זיהום אוויר מלווה בסיכון מוגבר לגידולים במערכת העצבים המרכזית

מקור: Neurology

חשיפה לזיהום אוויר מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מנינגיומה, כך עולה מנתונים אודות קרוב לארבעה מיליון מבוגרים מדנמרק. במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים החוקרים כי תועד קשר חיובי בין התפתחות מנינגיומה ובין חשיפה לחומר חלקיקי אולטרה-עדין, חומר חלקיקי עדין, דו תחמוצת החנקן ופחמן אלמנטלי.

מחקר העוקבה כלל נתונים אודות קרוב לארבעה מיליון מבוגרים (גיל ממוצע של 35 שנים, מחציתם נשים) ממאגרי רישום ארצי משנת 1991. החוקרים אספו נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק להשגת היסטוריית כתובת המגורים ומשתנים ברמת הפרט ואזור המגורים. הם התבססו על מודל להערכת זיהום אוויר באזור המגורים וכימתו את התרומה של זיהום אוויר מתנועת כלי רכב מקומית ומקורות אחרים.

התוצא העיקרי היה הופעת גידול ראשוני במערכת העצבים המרכזית, כולל גידולי עצב קרניאלי, מנינגיומות, גליומות וגידולים אחרים של מערכת העצבים המרכזית.

החוקרים זיהו למעלה מ-16,000 מקרים של גידולי מערכת עצבים מרכזית, כולל גליומות (37%), מנינגיומות (28%), גידולי עצב קרניאלי (14%) וגידולים אחרים במערכת העצבים המרכזית (21%).

מניתוח הנתונים עולה קשר בין חשיפה ממוצעת לאורך עשר שנים לחומר חלקיקי אולטרה-עדין (יחס סיכון לכל טווח בין רבעוני של 1.1), חומר חלקיקי עדין (יחס סיכון לכל טווח בין רבעוני של 1.2), דו-תחמוצת החנקן (יחס סיכון לכל טווח בין רבעוני של 1.1) ופחמן אלמנטלי (יחס סיכון לכל טווח בין רבעוני של 1.0) ובין סיכון מוגבר למנינגיומה.

מניתוח רגישות עלה כי יחסי הסיכון למנינגיומות היו משמעותיים יותר עם חשיפה לחומר חלקיקי אולטרה-עדין שמקורו בתנועת כלי רכב, בהשוואה למקורות אחרים, בעוד שחשיפה לחומר חלקיקי עדין משנית לתנועת כלי רכב או מקורות אחרים הדגימה יחסי סיכון דומים.

לא תועד קשר עקבי בין מזהמים באוויר ובין הסיכון לגליומה, אך זוהה קשר שלילי בין גידולי עצב קרניאלי ובין חשיפה לדו תחמוצת החנקן.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי חשיפה ארוכת-טווח לזיהום אוויר עקב תנועת כלי רכב ומקורות אחרים עשויה לשחק תפקיד בהתפתחות מנינגיומות. נתונים אלו מצטרפים לבסיס העדויות לפיהן זיהום אוויר עלול להשפיע גם על המוח ולא רק על הלב והריאות.

Neurology, July 9, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן