במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאבחנה של ממאירות בלוטת התריס לאחר קרוב לארבע שנים.
מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק, נורבגיה ושבדיה בין 2007 ו-2021, אשר כללו 145,410 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-291,667 חולים תואמים שהחלו טיפול במעכבי DPP-4 כקבוצת השוואה. ניתוח נוסף כלל 111,744 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-148,179 חולים שהחלו טיפול במעכבי SGLT-2.
משך המעקב הממוצע עמד על 3.9 שנים, כאשר 25% היו במעקב לאורך למעלה משש שנים.
לאורך המעקב תועדו 76 מקרים של סרטן בלוטת תריס בקרב מטופלים בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-184 מקרים בקרב מטופלים במעכבי DPP-4, עם שיעורי היארעות של 1.33 ל-100,000 איש ו-1.46 ל-100,000 איש, בהתאמה, עם הבדל שאינו מובהק סטטיסטית (יחס סיכון של 0.93, רווח בר-סמך 95% של 0.66-1.31).
סרטן פפילארי של בלוטת התריס היה תת הסוג הנפוץ ביותר של סרטן בלוטת תריס, לאחריו תועדה ממאירות פוליקולארית ומדולרית, ללא עליה משמעותית בסיכון עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפי סוג הממאירות, אם כי מספר המקרים היה קטן.
בהשוואה לטיפול במעכבי SGLT-2, לא תועד סיכון מוגבר משמעותית לסרטן בלוטת תריס עם טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (יחס סיכון של 1.16, רווח בר-סמך 95% של 0.62-2.05).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של סרטן בלוטת התריס.
The BMJ, Apr 1, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!