לאחר אבחנה ראשונה של מלנומה פולשנית ראשונית, גיל מבוגר ומגדר זכרי הינם גורמי סיכון אפשריים לאבחנה של מלנומה נוספת בשלב מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העלייה החדה בהיארעות מלנומה עורית, לצד מספרים גדולים יותר של מלנומות המאובחנות בשלבים מוקדמים יותר ושיפור בטיפול במלנומה הובילו לעליה באוכלוסיית החולים ששרדו מלנומה במהלך העשור האחרון. חולים אלו בסיכון מוגבר להתפתחות מלנומות נוספות במהלך חייהם, אם כי הסיכון למלנומה ראשונית נוספת שונה בין מחקרים שונים.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע את שיעורי היארעות מלנומה פולשנית ראשונית שניה בנורבגיה וכן לבחון את מרווח הזמן בין ההופעה של המקרה הראשון ושל המקרה השני. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות אבחנות של מלנומה בקרב 19,196 מבוגרים (גיל ממוצע בעת האבחנה של 62 שנים; 51% נשים) בין השנים 2008 ו-2020.
בשנה שלאחר האבחנה, התוצאות הראו כי שיעורי ההיארעות הממוצעים עמדו על 16.8 מקרים ל-1,000 שנות-אדם. במהלך השנה השנייה, שיעור זה ירד ל-7.3 מקרים ל-1,000 שנות-אדם בטרם התייצב.
מהמחקר עולה כי חציון מרווח הזמן בין מלנומה פולשנית ראשונית ראשונה ושניה ירד עם עליה בגיל. בחולים מתחת לגיל 40 שנים, חציון מרווח הזמן בין היארעות מלנומה ראשונה ושניה עמד על 37 חודשים (רווח בר-סמך 95% של 8-49). חציון זה ירד ל-18 חודשים בחולים בגילאי 50-59 שנים (רווח בר-סמך 95% של 13-24) ול-11 חודשים באלו בגילאי 80 שנים ומעלה (רווח בר-סמך 95% של 7-18).
ב-47% מהחולים, המלנומה השניה הייתה ממוקמת באותו אתר כמו הגידול הראשוני, בעוד שב-53% הנגע היה באתר אחר. בקרב אלו עם מלנומה שניה באותו אתר, בגברים תועד מרווח זמן קצר יותר (12 חודשים) לעומת נשים (22 חודשים).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו עשויים לסייע בהתאמת מעקב מותאם אישית אחר חולים עם מלנומה, עם צורך במעקב הדוק יותר אחר חולים מבוגרים יותר, בפרט גברים, במהלך שלוש השנים הראשונות לאחר האבחנה הראשונית.
JAMA Dermatol, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!