מחקר חדש שהוצג בקונגרס של איגוד הלב האמריקאי הראה כי היסטוריה של סרטן היא מנבא בלתי תלוי של אירועים קרדיווסקולריים גדולים בחולים שעוברים אנגיופלסטיקה כלילית, ולכן טוענים החוקרים, סרטן צריך להיחשב כגורם סיכון קרדיווסקולרי חדש למניעה ראשונית ושניונית.
לפי המחבר הראשי של המחקר, “אנו מאמינים שממצא זה אמור, בעתיד לפחות, בזמן השחרור או בסיום הטיפול האונקולוגי, לעודד את החתירה למטרות למניעה ראשוניות קרדיווסקולריות באופן משמעותי יותר בהשוואה באוכלוסייה הכללית, בדומה לחולה עם סוכרת או אי ספיקת כליות כרונית”. בנוסף, החוקרים גם דוגלים בהגברת המעקב הקרדיווסקולרי במניעה שניונית עבור חולים אלה, בחינת יעדים ודאגה לעמידה במשטרים התרופתיים שנקבעו להם והרגלי חיים בריאים.
“בעבר, כאשר למטופל היה פתולוגיה אונקולוגית, החשיבה על סיכון קרדיווסקולרי נראתה מיותרת במקצת. אבל כיום, מחלות אונקולוגיות מטופלות ביעילות רבה כל כך, מה שמגדיל את ההישרדות ותוחלת החיים, כך שאנו מתחילים להתמקד במה שקורה עם העורקים של החולים האלה לאחר טיפול”, הוסיף המחבר הראשי.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל 937 מטופלים משני המינים בני 18 ומעלה שעברו אנגיופלסטיקה כלילית לתסמונת כלילית חריפה בין 2008 ל-2022 בבית חולים אוניברסיטאי. במהלך מעקב חציוני של 45 חודשים (טווח, 14-72 חודשים), שיעורי ההיארעות המצטברים של אירוע קרדיווסקולרי גדול (שבץ לא קטלני, אוטם שריר הלב חריף לא קטלני, מוות קרדיווסקולרי או הליך אנגיופלסטי חדש) היו 22.2% (155/698) ו-28.4% (25/88) בקבוצות ללא ועם היסטוריה של סרטן, בהתאמה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!