אין עדויות משכנעות התומכות בסיכון לסרטן לבלב עם טיפול באגוניסטים ל-GLP-1 (מתוך JAMA Netw Open)

ממצאים חדשים אינם תומכים בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן לבלב עם טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לאורך עד שבעה ימים, אם דרושים נתונים לטווח ארוך יותר, כך מדווחים חוקרים מישראל במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open.

פרופ’ רחל דנקנר ושותפיה ממכון גרטרנר בבית החולים שיבא מסבירים כי חלק מהמחקרים העלו חשש בנוגע לעליה אפשרית בסיכון לדלקת לבלב וסרטן לבלב חולים תחת טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה להערכת הקשר בין טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ובין להיארעות סרטן לבלב לאורך חציון של שבע שנים ב-543,595 מבוגרים (גיל ממוצע של 59.9 שנים; 51% נשים) עם סוכרת מסוג 2. הם בחנו את הסיכון אל מול טיפול באינסולין בזאלי.

ניתוח הנתונים כלל תקנון לערפלנים מג’וריים והטיות מבוססות-זמן תוך תקנון לטיפול בתרופות אחרות להפחתת רמות סוכר בדם והיסטוריה של דלקת לבלב.

במהלך תקופת המחקר, 33,377 חולים (6.1%) טופלו בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-106,849 (19.7%) טופלו באינסולין בזאלי, כאשר 1,665 מכל החולים אובחנו עם סרטן לבלב.

לא נמצאו עדויות לכך שטיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווה בסיכון מוגבר לסרטן לבלב, בהשוואה לטיפול באינסולין בזאלי.  יחס הסיכון המשוער לסרטן לבלב עם עליה אשל מינון יומי מוגדר אחד בכל יום של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לעומת אינסולין בזאלי בשנים 5-7 עמד על 0.50 (רווח בר-סמך 95% של 0.15-1.71).

ניתוח סטטיסטי נוסף להערכת השפעות הטיפול בקרב מטופלים חדשים משנה 5 והלאה לאחר התחלת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לעומת אינסולין בזאלי לא הצביע על הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי קבוצות הטיפול.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם תומכים בסיכון מוגבר לסרטן לבלב לאורך שבע שנים לאחר התחלת טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1. עם זאת, דרושים נתונים נוספים אודות הסיכון לסרטן לבלב לאחר למעלה משבע שנות טיפול.

JAMA Netw Open, Jan 4, 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן