בחולים עם פזילה, קוצר ראיה, עין עצלה וליקויי ראיה נפוצים אחרים תועדה עליה של 40% בסיכון להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD), בהשוואה לאלו ללא ליקויי ראיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מישראל בראשות ד”ר אסף ישראלי, שפורסמו בכתב העת Eye.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי הארצי התבסס על רשומות רפואיות ממוחשבות של מבוטחי מכבי בישראל בין 2010 עד 2022 במטרה לבחון את הקשר בין ליקויי ראיה שונים ובין התפתחות ADHD.
הסקירה כללה 665,121 משתתפים בגילאי 5-30 שנים; 221,707 משתתפים אובחנו עם הפרעות ראיה והותאמו ל-443,414 ביקורות ללא הפרעות ראיה; גיל המשתתפים הממוצע עמד על 14.8 שנים, 41.4% היו גברים.
אבחנה של ליקוי ראיה כלל כללה לפחות אחד מהבאים: הפרעות תשבורת (קוצר ראיה, רוחק ראיה, או אסטיגמציה), פזילה (אזוטרופיה, אקזוטרפיה, היפרטרופיה או היפוטרופיה) או עין עצלה.
התוצא היה אבחנה של ADHD, כפי שנקבע ע”י פסיכיאטר ילדים מוסמך או נוירולוג מומחה בהתפתחות הילד.
משך המעקב הממוצע אחר כלל המשתתפים במחקר עמד על 7.7 שנים.
מהנתונים עולה כי 10.4% מהמשתתפים פיתחו ADHD; 12.6% מאלו עם ליקויי ראיה לעומת 9.3% מאלו ללא הפרעות ראיה אובחנו עם ADHD (p<0.001). נוכחות אבחנה של ליקוי ראיה לוותה בעליה של 40% בסיכון להתפתחות ADHD (יחס סיכון של 1.40, p<0.001).
מרווח הזמן הממוצע עד להתפתחות ADHD היה קצר יותר בחולים עם ליקויי ראיה, בהשוואה לאלו ללא הפרעות ראיה (4.5 לעומת 4.9 שנים, p<0.001).
מניתוח הנתונים עולה כי כל ליקויי הראיה שנבחנו לוו בעליה משמעותית בסיכון להתפתחות ADHD, עם יחסי סיכון עמד על 1.64 לפזילה, 1.52 לרוחק ראיה, 1.52 עם אסטיגמציה, 1.40 עם עין עצלה ו-1.30 לקוצר ראייה.
הקשר היה בולט במיוחד בנשים לעומת גברים (p<0.001) ובילדים לעומת מבוגרים (p=0.044).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים לסייע להנחות רופאי עיניים להפנות מטופלים עם ליקויי ראיה בסיכון גבוה להערכה הולמת בשאלת הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.
Eye, January 9, 2026







תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!