במחקר ארצי שכלל כ-0.16 מיליון משתתפים לאחר הנחת תומכן מצופה-תרופה מדור שני, נוכחות סוכרת מסוג 1 נקשרה עם סיכון מוגבר משמעותית לכישלון התומכן, בעוד שאבחנה של סוכר מסוג 2 לוותה בעליה מתונה יותר בסיכון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.
החוקרים משבדיה השלימו מחקר תצפיתי ארצי במטרה לקבוע את הסיכון לכישלון תומכן בחולים עם סוכרת שהופנו להתערבות כלילית מילעורית. הם בחנו את הנתונים אודות 160,523 חולים (גיל חציוני של 68.4 שנים, 71.3% גברים) לאחר הנחת תומכן מצופה-תרופה מדור שני בין 2010 ועד 2020, אשר סווגו לשלוש קבוצות: 2,406 עם סוכרת מסוג 1, 43,377 עם סוכרת מסוג 2 ו-114,740 ללא סוכרת.
התוצא העיקרי הוגדר ככישלון תומכן, כולל היצרות חוזרת בתוך התומכן או תרומבוזיס של התומכן.
חציון משך המעקב במהלך המחקר עמד על 4.4 שנים.
בהשוואה לחולים ללא סוכרת, באלו עם סוכרת מסוג 1 תועד סיכון מוגבר משמעותית לכישלון תומכן (יחס סיכון מתוקן של 2.28, p<0.001), בעוד שבאלו עם סוכרת מסוג 2 תועדה עליה מתונה יותר בסיכון (יחס סיכון מתוקן של 1.35, p<0.001).
הן היצרות חוזרת בתוך התומכן והן תרומבוזיס של התומכן תרמו לסיכון המוגבר לכישלון תומכן. הסיכון הגדול ביותר לכישלון תומכן תועד בחודשים הראשונים לאחר הנחת התומכן.
בהשוואה לחולים עם סוכרת מסוג 2, באלו עם סוכרת מסוג 1 תועדה עליה של 67% בסיכון לכישלון תומכן (יחס סיכון של 1.67, p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם סוכרת, בפרט סוכרת מסוג 1, סיכון הרבה יותר גבוה לסיבוכי תומכן. לנוכח זאת, חשוב לשקול בזהירות כיצד לטפל בחולים אלו.
Diabetes Care, Nov 27. 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!