במהלך טיפול אנדו־וסקולרי לפתיחת חסימה בעורק מוחי גדול (Large Vessel Occlusion) בשבץ איסכמי חריף, קיימת מחלוקת רבת שנים לגבי סוג ההרדמה המיטבי.
מצד אחד, הרדמה כללית (GA) מאפשרת שליטה מלאה בתנועת המטופל וסביבה יציבה לביצוע ההליך; מצד שני, סדציה (טשטוש) עשוייה לקצר את זמן ההכנה ולמנוע ירידת לחץ דם.
שיטות
- מחקר רב־מרכזי, אקראי, שכלל חולים עם שבץ איסכמי חריף עקב חסימה בעורק מוחי גדול.
- המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות:
- הרדמה כללית (GA)
- סדציה (CS)
- כל החולים עברו טיפול אנדו־וסקולרי (EVT) בהתאם לפרוטוקולים מקובלים
- התוצאה העיקרית שנבדקה: תפקוד נוירולוגי לאחר 90 יום לפי סולם Modified Rankin Scale (mRS)
- תוצאות משניות: שיעור פתיחה מוצלחת של כלי הדם (Reperfusion), תמותה, סיבוכים, ולחץ דם במהלך ההליך
תוצאות
- במחקר נכללו כ־260 מטופלים שחולקו באופן שווה בין שתי הקבוצות
- ההרדמה הכללית לא האריכה משמעותית את זמן תחילת הטיפול
- שיעור ההצלחה בפתיחת כלי הדם היה מעט גבוה יותר בקבוצת ההרדמה הכללית
- לאחר 90 יום, נצפתה נטייה לשיפור תפקודי קל בקבוצת ההרדמה הכללית לעומת קבוצת הסדציה:
הסבירות להשגת תפקוד טוב (mRS 0-2) הייתה גבוהה מעט יותר עם הרדמה כללית. - ההבדלים לא הגיעו לרמת מובהקות סטטיסטית מלאה, אך נצפתה מגמה עקבית לטובת הרדמה כללית
- שיעור הסיבוכים (כגון דימום מוחי, ירידת לחץ דם משמעותית או תמותה) היה דומה בשתי הקבוצות
מסקנות
המחקר SEGA מצא כי ההרדמה הכללית עשויה להיות קשורה בתוצאות תפקודיות מעט טובות יותר לעומת סדציה, אך ההבדל אינו מובהק סטטיסטית.
כלומר, שתי הגישות בטוחות ויעילות, אך קיימת נטייה שהרדמה כללית תעניק תנאים טכניים טובים יותר ותוצאות נוירולוגיות מעט משופרות.
משמעות קלינית:
- שתי הגישות נחשבות בטוחות, והבחירה ביניהן צריכה להיעשות לפי מצב המטופל, ניסיון הצוות, וזמינות הרדמה
- הרדמה כללית עשויה להיות עדיפה במטופלים לא משתפי פעולה או עם חוסר יציבות
- סדציה מתאימה במרכזים מנוסים ובמטופלים יציבים, כשחשוב לקצר זמן לטיפול
- יש צורך במחקרים גדולים נוספים כדי לאשר באופן חד־משמעי את היתרון האפשרי של הרדמה כללית
ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!