משלב Ivosidenib עם Azacitidine הוביל להארכת חציון ההישרדות הכוללת לעומת Azacitidine עם פלסבו בחולים עם אבחנה חדשה של לויקמיה מסוג AML (או Acute Myeloid Leukemia) עם מוטציית IDH1 (או Isocitrate Dehydrogenase), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. הטיפול המשולב הוביל גם לשיפור התאוששות המטולוגית ועליה בשיעורי אי-תלות בעירויים.
מדגם המחקר כלל 148 חולים עם אבחנה חדשה של AML עם מוטציית IDH1, אשר לא התאימו לטיפול כימותרפי אינטנסיבי. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת משלב Ivosidenib עם Azacitidine (73 חולים) או פלסבו עם Azacitidine (75 חולים).
החוקרים בחנו את שיעורי ההישרדות הכוללים לאורך חציון מעקב של 28.6 חודשים, לצד התאוששות המטולוגית, אי-תלות בעירויים ושארית מחלה מולקולארית מדידה.
מהנתונים עולה כי חציון משך ההישרדות הכוללת היה ארוך יותר משמעותית עם משלב Ivosidenib עם Azacitidine (29.3 חודשים, רווח בר-סמך 95% של 13.2 עד טרם נקבע) לעומת משלב פלסבו עם Azacitidine (7.9 חודשים, רווח בר-סמך 95% של 4.1-11.3) (יחס סיכון של 0.42, רווח בר-סמך 95% של 0.27-0.65).
בקרב חולים שהיו תלויים בעירויים בתחילת הדרך, שיעורי אי-תלות בעירויים עמדו על 53.8% עם משלב Ivosidenib עם Azacitidine (21 מבין 39 חולים), בהשוואה ל-17.1% מהחולים (7 מבין 41 חולים) תחת פלסבו עם Azacitidine (p=0.004).
מבין כלל חולים שטופלו ב- Ivosidenib וזמינים להערכת מחלה מולקולארית שיירית מדידה, ב-10 חולים (30.3%) לא הייתה עדות למחלה מולקולארית שיירית עד היום הראשון למחזור 14 לטיפול, כולם השיגו הפוגה מלאה.
פרופיל הבטיחות של הטיפול תאם לדיווחים קודמים, עם שיעורים נמוכים יותר של חום נויטרופני וזיהומים בזרוע הטיפול במשלב Ivosidenib עם Azacitidine, אם כי נויטרופניה ודימומים היו נפוצים יותר לעומת זרוע הפלסבו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביעילות ובטיחות ארוכת טווח של משלב Ivosidenib עם Azacitidine באוכלוסייה מאתגרת זו ותומכים באפשרות זו כטיפול סטנדרטי עם תועלת הישרדותית בחולים עם AML ומוטציית IDH1 שאינם מתאימים לטיפול כימותרפי אינטנסיבי.
Blood Advances, July 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!