בדיקת אולטרה-סאונד של הבטן הדגימה דיוק גבוה בניטור נגעים ציסטיים בלבלב, אשר זוהו גם בבדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופית, כאשר מדד מסת הגוף וגודל הנגע השפיעו משמעותית על תוצאות בדיקת ההדמיה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports.
הניתוח הרטרוספקטיבי כלל 105 מבוגרים (גיל חציוני של 69 שנים, 62.9% נשים) עם נגעים ציסטיים בלבלב שהשלימו בדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופית ובדיקת אולטרה-סאונד של הבטן בין ינואר 2016 ועד יוני 2022 בבית חולים אוניברסיטאי.
ב-83 חולים, בדיקת אולטרה-סאונד של הבטן הייתה בדיקת ההדמיה הראשונית, כאשר בדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופית בוצעה לאחר מרווח ממוצע של 30 ימים, כאשר ב-22 חולים, בדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופית הייתה בדיקת ההדמיה הראשונית ובדיקת אולטרה-סאונד של הבטן בוצעה לאחר מרווח של 73 ימים, בממוצע.
הדמיות בדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי ובדיקת אולטרה-סאונד של הבטן נבחנו ע”י רופאים מנוסים בבדיקות אנדוסקופיות, עם הערכה מורפולוגית בתלות בקריטריונים ספציפיים להבחנה בין נגעים חשודים ולא-חשודים.
ניתוחים סטטיסטיים רבים שימשו להערכת מאפייני החולים ומאפיינים ספציפיים של הנגעים לחיזוי זיהוי נגעים ציסטיים בלבלב עם אולטרה-סאונד של הבטן.
מהנתונים עולה כי נגעים ציסטיים בלבלב זוהו הן באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופית והן באמצעות אולטרה-סאונד של הבטן ב-90 חולים (85.7%).
בחולים עם נגעים שלא זוהו בבדיקת אולטרה-סאונד של הבטן דווח על מדד מסת גוף גבוה יותר (p=0.002) וקוטר נגעים קטן יותר (p=0.043) בהשוואה לאלו עם נגעים שזוהו בבדיקת ההדמיה.
מודל ששילב מדד מסת גוף, גיל ואת קוטר הנגע הדגים את השטח מתחת לעקומה הגבוה ביותר (0.85) לחיזוי יכולת זיהוי נגעים ציסטיים בלבלב באמצעות אולטרה-סאונד של הבטן.
במקרים של נגעים בקוטר 1 ס”מ ומעלה, לא תועדו הבדלים משמעותיים במדדים לפי בדיקת אולטרה-סאונד של הבטן ובין בדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופית, אך זוהו הבדלים משמעותיים בממדים שנקבעו בבדיקות הדמיה בהערכת נגעים קטנים מ-1 ס”מ. יתרה מזאת, שיעורי ההסכמה בין אולטרה-סאונד של הבטן ובין אולטרה-סאונד אנדוסקופי בהערכה מורפולוגית של נגעים ציסטיים בלבלב עמדו על 65.6%.
החוקרים מדגישים כי גם אם נגעים ציסטיים בלבלב זוהו לראשונה באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד של הבטן, יש להשלים לפחות בדיקת הדמיה משלימה אחת בדמות אולטרה-סאונד אנדוסקופי או בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית, במטרה לשלול אי-סדירות מורפולוגית חשובה ובפרט, במקרים של תסמינים נלווים, נוכחות מחלה ממארת של הלבלב.
Sci Rep, June 20, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!