מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Rheumatology עולה כי בעד 20% מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) תועד מדד FIB-4 (או Fibrosis-4) חריג, עדות לדרגת סיכון לא ניתנת לקביעה עד גבוהה לפיברוזיס כבדי. עוד דווח על קורלציה משמעותית בין מדד FIB-4 ובין תנגודת לאינסולין, אך לא עם פעילות המחלה.
במחקר החתך חושב מדד FIB-4 בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית להערכת הקשר עם מאפייני המחלה ומחלות לב וכלי דם. מדגם המחקר כלל 465 מבוגרים עם דלקת מפרקים שגרונית (גיל ממוצע של 55 שנים, 81% נשים) בין השנים 2019 ו-2021, כולם עם משך מחלה של לפחות שנה אחת ותחת טיפול בסטרואידים מקביל לפרדניזון במינון יומי של עד 10 מ”ג.
מדד FIB-4 חושב על-בסיס משוואה שלקחה בחשבון את גיל החולה, ספירת טסיות וריכוזי ALT ו-AST, כאשר הסיכון לפיברוזיס סווג כנמוך, בינוני, או גבוה, על-בסיס ערכי סף מוגדרים. המשתתפים במחקר השלימו הערכה לקביעת פעילות המחלה, פרופיל שומנים, נוכחות תסמונת מטבולית, מדדים אנתרופומטריים ותנגודת לאינסולין באמצעות HOMA, כמו גם אולטרה-סאונד של עורקי הצוואר לזיהוי טרשת תת-קלינית של עורקי התרדמה. הסיכון למחלות לב וכלי דם נבחן על-פי מדד SCORE2 (או Systematic Coronary Risk Evaluation-2).
לפי מדד SCORE2, שני שליש מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית הוגדרו בסיכון נמוך למחלות לב וכלי דם, 28% הוגדרו בסיכון בינוני וב-6% דרגת הסיכון הייתה גבוהה; השכיחות של גורמי סיכון קרדיווסקולאריים הייתה גבוהה.
ערכי FIB-4 הצביעו על סיכון שלא ניתן לקביעה ב-18% מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ועל סיכון גבוה ב-1%, בעוד שב-81% מהמקרים דרגת הסיכון הייתה נמוכה.
מספר גורמים היו בקורלציה עם ערכי FIB-4, כולל גיל (p<0.001), סיכון קרדיווסקולארי לפי מדד SCORE2 (p<0.001) ותסמונת מטבולית (p=0.008); עם זאת, בניתוח רב-משתני, נוכחות יתר לחץ דם, מדדי תנגודת לאינסולין ושימוש בסטטינים שמרו על קשרים חיוביים משמעותיים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מדד FIB-4 עשוי לשמש כסמן עזר לסיכון למחלות לב וכלי דם ותנגודת לאינסולין בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
Rheumatology, May 21, 2025







תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!