טיפול במעכבי PDE5 אינו מפחית את הסיכון למחלת אלצהיימר או דמנציה בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי (Brain Communications)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Brain Communications עולה כי טיפול ב-Sildenafil או Tadalafil אינו מלווה בסיכון מופחת להיארעות מחלת אלצהיימר ודמנציה בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בשנים האחרונות התעורר עניין רב בניסיון למצוא ייעוד מחדש לטיפול תרופתי קיים כנגד מחלת אלצהיימר ודמנציה. כעת הם ביקשו לבחון אם טיפול במעכבי PDE-5, Sildenafil או Tadalafil, מלווים בהיארעות מופחתת של מחלת אלצהיימר ודמנציה, בהשוואה לטיפול באנטגוניסטים לקולטן לאנדותלין, בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי.

החוקרים התבססו על נתוני תשלום-עבור-שירות ממחקר Drug Repurposing for Effective Alzheimer’s Medicines Study בין 2007 עד 2018 וזיהו 9,968 חולים שהחלו טיפול במעכבי PDE-5 ו-3,053 חולים שהחלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן לאנדותלין. הם קבעו את היארעות מחלת אלצהיימר ודמנציה בחולים לאחר התחלת טיפול במעכבי PDE-5 לעומת ההיארעות לאחר התחלת טיפול באנטגוניסטים לקולטן לאנדותלין, לאחר תקנון ל-76 ערפלנים.

לאחר תקנון לערפלנים, החוקרים התאימו בין 2,888 חולים שהחלו טיפול במעכבי PDE-5 עם מספר דומה של חולים שהחלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן לאנדותלין (גיל ממוצע של 74 שנים, 69% נשים).

החוקרים בחנו את השפעת הטיפול באמצעות ניתוחים סטטיסטיים שונים ובכל המקרים לא תועדה עדות לסיכון מופחת להתפתחות מחלת אלצהיימר ודמנציה לאחר התחלת טיפול במעכבי PDE-5, בהשוואה לטיפול באנטגוניסטים לקולטן לאנדותלין.

בנוסף, החוקרים לא מצאו עדות להשפעה מגנה של Sildenafil מפני מחלת אלצהיימר במרבית הבדיקות על-סמך תרביות תאים.

החוקרים כותבים כי למרות שמחקרים להערכת שימוש בתרופות קיימות להתוויות חדשות הם מבורכים, יש לנקוט משנה זהירות בפירוש הממצאים ולהבטיח את מהימנות הנתונים.

 

Brain Communications, 2022

 

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן