מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Brain Communications עולה כי טיפול ב-Sildenafil או Tadalafil אינו מלווה בסיכון מופחת להיארעות מחלת אלצהיימר ודמנציה בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בשנים האחרונות התעורר עניין רב בניסיון למצוא ייעוד מחדש לטיפול תרופתי קיים כנגד מחלת אלצהיימר ודמנציה. כעת הם ביקשו לבחון אם טיפול במעכבי PDE-5, Sildenafil או Tadalafil, מלווים בהיארעות מופחתת של מחלת אלצהיימר ודמנציה, בהשוואה לטיפול באנטגוניסטים לקולטן לאנדותלין, בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי.
החוקרים התבססו על נתוני תשלום-עבור-שירות ממחקר Drug Repurposing for Effective Alzheimer’s Medicines Study בין 2007 עד 2018 וזיהו 9,968 חולים שהחלו טיפול במעכבי PDE-5 ו-3,053 חולים שהחלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן לאנדותלין. הם קבעו את היארעות מחלת אלצהיימר ודמנציה בחולים לאחר התחלת טיפול במעכבי PDE-5 לעומת ההיארעות לאחר התחלת טיפול באנטגוניסטים לקולטן לאנדותלין, לאחר תקנון ל-76 ערפלנים.
לאחר תקנון לערפלנים, החוקרים התאימו בין 2,888 חולים שהחלו טיפול במעכבי PDE-5 עם מספר דומה של חולים שהחלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן לאנדותלין (גיל ממוצע של 74 שנים, 69% נשים).
החוקרים בחנו את השפעת הטיפול באמצעות ניתוחים סטטיסטיים שונים ובכל המקרים לא תועדה עדות לסיכון מופחת להתפתחות מחלת אלצהיימר ודמנציה לאחר התחלת טיפול במעכבי PDE-5, בהשוואה לטיפול באנטגוניסטים לקולטן לאנדותלין.
בנוסף, החוקרים לא מצאו עדות להשפעה מגנה של Sildenafil מפני מחלת אלצהיימר במרבית הבדיקות על-סמך תרביות תאים.
החוקרים כותבים כי למרות שמחקרים להערכת שימוש בתרופות קיימות להתוויות חדשות הם מבורכים, יש לנקוט משנה זהירות בפירוש הממצאים ולהבטיח את מהימנות הנתונים.
Brain Communications, 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!