על פי מידע שהוצג בוועידת האגודה הגרמנית לסוכרת, אין צורך לטפל בהיפוגונדיזם הנגרם כתוצאה מתסמונת מטבולית או סוכרת מסוג 2. גברים עם סוכרת מסוג 2 נמצאים בסיכון גבוה יותר למחסור בטסטוסטרון, ואי לכך, היפוגונדיזם מקושר בדרך כלל לתסמונת מטבולית או סוכרת מסוג 2. עם זאת, הדבר אינו מרמז על צורך ספציפי בפעולה, על פי האגודה הגרמנית לאנדוקרינולוגיה. יחד עם זאת, מכיוון שהשמנת יתר בולטת יכולה לתרום להיפוגונדיזם תפקודי, יש לחפש את התסמינים הספציפיים של מחסור בטסטוסטרון. תסמינים אופייניים הם ירידה בחשק המיני, הפרעות זיקפה, חוסר זקפת בוקר, תחושת לחץ באזור החזה, גניקומסטיה, צמיחת שיער משנית מופחתת וירידה בתדירות הגילוח, התפתחות אשכים, אי פוריות, גלי חום, הזעת יתר וסימני אוסטאופורוזיס. באופן לא ספציפי, מחסור בטסטוסטרון יכול להתבטא כירידה באנרגיה, סיבולת וחוזק שרירים ירוד, דיכאון, חוסר יכולת ריכוז, ירידה ביכולת הזיכרון, עייפות ומסת שומן מוגברת.
כדי לקבוע את רמות הטסטוסטרון, Petersenn המליץ לשלב את רמת SHBG במהלך ההערכה או לשקול ערכי סף תלויי BMI של טסטוסטרון. הבסיס לכך הוא שטסטוסטרון חופשי מהווה רק כ-0.5%-3% מסך הטסטוסטרון, והחלק העיקרי קשור לאלבומין ול-SHBG. רמות SHBG מופחתות הן סימפטום שנצפה בהשמנת יתר, סוכרת, תסמונת נפרוטית, תת פעילות של בלוטת התריס ואקרומגליה, כמו גם במהלך טיפול בגלוקוקורטיקואידים. יש לציין כי רמות מוגברות של SHBG מתגלות לרוב בשלב מאוחר יותר בחיים. אם רמת הטסטוסטרון הכוללת מופחתת, יש לחשב טסטוסטרון חופשי, בהתחשב ב-SHBG. לאחר קביעת סך הטסטוסטרון, אלבומין ו-SHBG, ניתן להעריך טסטוסטרון חופשי באמצעות נוסחאות כגון נוסחת Vermeulen. אם סך הטסטוסטרון נמצא בטווח התקין, אין להניח שמדובר בהיפוגונדיזם תלוי טיפול. עבור מקרים של השמנת יתר וסוכרת, מטרת הטיפול היא לשפר את התסמינים הספציפיים ולא לתמוך בירידה במשקל או להשיג שליטה גליקמית טובה יותר. כאשר מעריכים את רמת הטסטוסטרון, יש לקחת בחשבון שהרמה בגברים מעל גיל 40 יורדת ב-1%-2% מדי שנה. יש לשקול גם את הקצב הצירקדי של הטסטוסטרון, כאשר רמות מקסימליות בסרום מתרחשות בשעות הבוקר המוקדמות ונמוכות יותר בעד 24% במהלך היום.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!