מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי עישון סיגריות מלווה בתוצאות גרועות יותר משמעותית בקשישים לאחר שבר ירך טראומטי, כולל סיכון מוגבר לדליריום ושימוש באופיואידים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עישון סיגריות הינו גורם סיכון לשברי ירך, כאשר גורמי הסיכון להתפתחות דליריום כוללים גיל מבוגר וליקוי קוגניטיבי קודם. כעת הם ביקשו לקבוע את הקשר בין הרגלי עישון ובין הסיכון לדליריום ומדדי כאב בחולים לאחר שבר ירך טראומטי.
המחקר הפרוספקטיבי, תצפיתי, כלל 442 קשישים בגילאי 65-90 שנים אשר אושפזו בשל שבר ירך טראומטי לאחד מחמישה מרכזים רפואיים. מבין אלו, 43 חולים (10%) נהגו לעשן באופן פעיל. גורמי סיכון נוספים כללו מאפיינים דמוגרפיים, מאפייני החבלה והתערבויות רפואיות. החוקרים בחנו את הסיכון לדליריום וכן לסיבוכים על-רקע שיכוך כאבים.
מהנתונים עולה כי בקרב מעשנים תועדו תוצאות גרועות יותר משמעותית, בהשוואה ללא מעשנים: היארעות דליריום עמדה על 16.3% במעשנים, בהשוואה ל-5.0% בלא-מעשנים (יחס סיכויים מתוקן של 4.23, p=0.005), סיבוכים על-רקע טיפול לשיכוך כאבים תועדו ב-30.2% לעומת 14.8% מהחולים, בהתאמה (יחס סיכויים מתוקן של 2.63, p=0.01) וצריכת אופיואידים לאחר-ניתוח הייתה גבוהה יותר (מינון מקביל למורפין פומי של 53 מ”ג לעומת 33 מ”ג, בהתאמה, p=0.04). מדדי הכאב המתוקנים לא היו שונים בין שתי הקבוצות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו מעידים על חשיבות התייחסות להרגלי עישון בפרוטוקולי הטיפול בכאב ובדיקות סקר מוקדמות ומניעת דליריום בחולים לאחר שבר ירך טראומטי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!