חולים מבוגרים ששרדו COVID-19 בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (JAMA Neurol)

במבוגרים בגילאי 60 שנים ומעלה ששרדו זיהום בנגיף הקורונה תועד סיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית, כך עולה מנתונים חדשים מסין, אשר פורסמו בכתב העת JAMA Neurology.

החוקרים כללו במחקר 3,233 מטופלים ששרדו COVID-19 ושוחררו לביתן משלושה בתי חולים ייעודיים לטיפול בנגיף הקורונה, בתקופה שבין 10 בפברואר ועד 10 באפריל בשנת 2020. עוד נכללו במחקר 466 בני/בנות זוג שלא נדבקו בגיף כקבוצת ביקורת והם השלימו ראיון קוגניטיבי בתחילת המחקר ולאחר 6 ו-12 חודשים.

שאלונים שימשו להערכת המצב הקוגניטיבי, כמו גם הגרסה הסינית של מדד TICS-40 (Telephone Interview of Cognitive Status), הכולל 10 משתנים. מדד של עד 20 נקודות מעיד על ליקוי קוגניטיבי קל, בעוד שמדד נמוך מ-12 נקודות מעיד על דמנציה.

החוקרים סיווגו את המדדים הקוגניטיביים של המשתתפים לארבע קבוצות: תפקוד קוגניטיבי יציב, הופעה מוקדמת של הידרדרות קוגניטיבית, הופעה מאוחרת של הידרדרות קוגניטיבית והידרדרות קוגניטיבית פרוגרסיבית.

המחקר כלל 1,438 שורדי קורונה (51.95% נשים; גיל חציוני של 69 שנים) ו-438 בני/בנות זוג (50.68% גברים; גיל חציוני של 67 שנים) לאחר 6 ו-12 חודשי מעקב. מבין 1,438 מקרים של זיהום בנגיף קורונה, 260 סווגו כמקרים של זיהום חמור.

באלו ששרדו COVID-19 תועדו מדדי TICS-40 נמוכים יותר בהשוואה לביקורות בנקודת הזמן לאחר שישה חודשים (חציון של 29 לעומת 30, p<0.001) ולאחר 12 חודשים (חציון של 29 לעומת 31, p<0.001), לאחר השחרור.

לאחר שישה חודשים, באלו עם COVID-19 חמורה תועדו מדדי TICS-40 נמוכים יותר בהשוואה למקרים לא-חמורים (חציון של 24 לעומת 30, p<0.001). בדומה, מגמה זו תוארה גם לאחר 12 חודשים (חציון של 22.5 לעומת 30, p<0.001).

בקרב אלו עם COVID-19 בדרגה חמורה, 26 חולים (10%) אובחנו עם דמנציה ו-69 (26.54%) עם ליקוי קוגניטיבי קל, לאחר שישה חודשים. היקף המקרים עלה ל-39 חולים (15%) עם דמנציה לאחר 12 חודשים; שיעורי ליקוי קוגניטיבי קל נותרו דומים. בקרב אלו ששרדו זיהום לא-חמור בנגיף הקורונה ובקרב הביקורות תועדו שיעורים דומים של דמנציה וליקוי קוגניטיבי קל לאחר 6 חודשים ו-12 חודשים.

מניתוח סטטיסטי של הנתונים עלה כי מקרים חמורים של COVID-19 לוו בסיכון גבוה פי 9 לליקוי קוגניטיבי (יחס סיכויים של 9.1, רווח בר-סמך 95% של 5.61-14.75) שנה לאחר השחרור מבית החולים. עם זאת, מקרים לא-חמורים לא נקשרו עם סיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו מעידים כי COVID-19, בפרט במקרים חמורים, עשוי להיות מלווה בסיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי ארוך-טווח.

JAMA Neurol 2022

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן