בילדים עם חמצת סוכרתית (Diabetic Ketoacidosis) בעת האבחנה של סוכרת מסוג 1 לא תועדו הבדלים משמעותיים בריכוז המוגלובין מסוכרר לאחר חמש שנים, בהשוואה לילדים ללא חמצת סוכרתית בעת האבחנה, כך עלה מנתונם שפורסמו בכתב העת BMC Endocrine Disorders.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם נוכחות חמצת סוכרתית בעת אבחנת סוכרת מלווה באיזון גליקמי פחות טוב לאורך חמש שנים. המחקר כלל ילדים שקיבלו טיפול בשל אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 1 עם חמצת סוכרתית בין השנים 2010 עד 2014 ועם נתוני מעקב מלאים לאורך 5 שנים. לכל מקרה התאימו החוקרים ביקורת לפי גיל, מין, מדד מסת גוף, ללא הופעת חמצת סוכרתית בעת אבחנת סוכרת מסוג 1.
מדגם המחקר כלל 85 ילדים (גיל חציוני של 7.93 שנים) עם חמצת סוכרתית בעת אבחנת סוכרת. מדד החומציות החציוני עמד על 7.19. מבין החולים שנכללו במחקר, 87% מהחולים בכל קבוצה השתמשו במשאבת אינסולין.
מהנתונים לאחר חמש שנים עלה כי לא היו הבדלים בריכוז המוגלובין מסוכרר (7.3% לעומת 7.2%, בהתאמה; p= 0.413). חומרת חמצת סוכרתית לא השפיעה על ריכוז המוגלובין מסוכרר.
עוד עולה מהנתונים כי שיטת מתן טיפול באינסולין נקשרה בקשר מובהק עם רמות המוגלובין מסוכרר לאחר חמש שנות מעקב (p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי נוכחות חמצת סוכרתית בעת אבחנת סוכרת אינה מווה בהחמרת איזון גליקמי בילדים המשתמשים באמצעים הטכנולוגיים המודרניים. שימוש מוקדם במשאבת אינסולין במסגרת הטיפול בסוכרת עשוי לשנות את ההשפעה של חמצת סוכרתית ולהביא לשיפור ארוך טווח בריכוז המוגלובין מסוכרר.








תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!