שימור פוריות לאחר אבחנה של סרטן שד הוביל לעיכוב קצר בהתחלת טיפול כנגד הממאירות, אך לא השפיע לרעה על ההישרדות של הנשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Cancer.
החוקרים בחנו את הבטיחות של גירוי שחלתי לשימור פוריות ב-272 נשים בגילאי 20-45 שנים עם אבחנה חדשה של סרטן שד בשלב 0 עד III. כל הנשים השלימו ייעוץ לשימור פוריות בין 2005 ועד 2017 ו-123 נשים (45.2%) המשיכו להשלמת הטיפולים לשימור פוריות.
מהנתונים עולה כי בקרב נשים שהשלימו שימור פוריות תועדה שכיחות גבוהה יותר של מוטאציות BRCA (27.7% לעומת 15.5%, p=0.021).
מהנתונים עולה כי בקרב נשים שהשלימו שימור פוריות תועד מרווח זמן ארוך יותר עד לקבלת טיפול ראשון כנגד המחלה הממארת (37 ימים לעומת 31 ימים; יחס סיכון מתוקן של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.56-0.99) ומרווח זמן ארוך יותר עד לקבלת טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי (36 ימים לעומת 26 ימים; יחס סיכון מתוקן של 0.41, רווח בר-סמך 95% של 0.24-.68). בנשים אלו תועד גם מרווח זמן ארוך יותר מהניתוח עד לקבלת טיפול אדג’וונטי (41 ימים לעומת 33 ימים; יחס סיכון מתוקן של 0.58, רווח בר-סמך 95% של 0.38-0.90).
עם זאת, לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בשיעורי ההישרדות ללא-מחלה לאחר שלוש שנים (85.4% לעומת 79.4%) או לאחר חמש שנים (73.7% לעומת 67.1%). יתרה מזאת, החוקרים לא זיהו הבדלים בין שתי הקבוצות בשיעורי ההישרדות הכוללים לאחר 3 שנים (95.5% לעומת 93.5%) או לאחר חמש שנים (84.2% לעומת 81.4%).
למרות עיכוב קצר בהתחלת טיפול כנגד סרטן שד ושיא רמות אסטרוגן גבוה יותר, החוקרים לא זיהו הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעורי הישנות או בהישרדות נשים עם סרטן שד שעברו טיפולים לשימור פוריות.
Cancer 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!