האם טיפול בנוגדי-דיכאון מעלה את הסיכון לדימומים מוחיים? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

בניגוד לממצאים קודמים, טיפול בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) אינו מלווה בסיכון מוגבר לדימום תוך-מוחי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. עם זאת, לפחות מומחה אחד קורא לנקוט משנה זהירות בפירוש הממצאים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין טיפול בתרופות ממשפחת SSRI ובין סיכון מוגבר לדימום תוך-מוחי , ככל הנראה כתוצאה מפגם בתפקוד טסיות. במטרה לבחון את הנושא, הם בחנו את הנתונים ממאגר Florida Stroke Registry וזיהו 127,915 משתתפים עם דימום תוך-מוחי בין ינואר 2010 ועד דצמבר 2019.

מהנתונים עלה כי 11% מאלו שקיבלו מרשם לטיפול בנוגדי-דיכאון אובחנו עם דימום תוך-מוחי, בהשוואה ל-14% מאלו שלא קיבלו טיפול בנוגדי-דיכאון.

מניתוח רב-משתני שכלל תקנון לגיל, גזע, היסטוריה קודמת של יתר לחץ דם, סוכרת וטיפול פומי בנוגדי-קרישה, נוגדי-טסיות וסטטינים, מטופלים בנוגדי-דיכאון היו בסיכון דומה לדימום תוך-מוחי ספונטאני כמו חולים שלא קיבלו טיפול נוגד-דיכאון (יחס סיכויים של 0.92, רווח בר-סמך 95% של 0.85-1.01).

בסך הכול, 3.4% מכלל החולים עם דימום תוך-מוחי ו-9% מאלו עם נתונים זמינים אודות הטיפול נוגד-דיכאון הספציפי, שוחררו מבית החולים תחת טיפול בנוגדי-דיכאון, כאשר לרוב מדובר היה בתרופה ממשפחת SSRI (74%).

מומחים בתחום מסבירים כי מדובר בממצאים חשובים, בעיקר לאור השכיחות הגבוהה של דיכאון לאח אירוע מוחי והעובדה כי תרופות ממשפחת SSRI הן הראשונות הניתנות במקרים אלו. עם זאת, הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר את הממצאים וכן לבחון אם תרופות ממשפחת SSRI הניתנות לאחר אירוע מוחי מלוות בסיכון מוגבר לאירוע מוחי חוזר.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן