הסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם נותר זמן רב לאחר מחלת קוואסקי (מתוך כנס מטעם ה-ACR)

בקרב ילדים ששרדו אשפוז עקב מחלת קוואסקי (Kawasaki Disease) הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים נותר מוגבר לאורך למעלה מעשר שנים לאחר האשפוז הראשוני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מקנדה, שפורסמו במהלך כנס ה-American College of Rheumatology.

החוקרים זיהו את כל הילדים ששרדו אשפוז בשל מחלת קוואסקי במהלך תקופת המחקר והתאימו לכל אחד מ-4,596 הילדים עם אבחנה של מחלת קוואסקי בין 1995-2018 סך הכול 100 ביקורות בריאות (459,700 משתתפים). המעקב אחר המשתתפים נמשך עד לתמותה או עד שנת 2019.

מהנתונים עולה כי 16.2% מהחולים עם מחלת קוואסקי חוו אירוע קרדיווסקולארי לאורך חציון מעקב של 11.1 שנים. האירועים הקרדיווסקולאריים הנפוצים בקרב אלו ששרדו מחלת קוואסקי כללו מחלת לב איסכמית (היארעות של 4.6 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל), הפרעות קצב לב (היארעות של 4.5 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל), יתר לחץ דם (היארעות של 3.1 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל) ומחלת כלי דם היקפית (היארעות של 2.1 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל).

הסיכון למשלב אירועים קרדיווסקולאריים היה מוגבר בכל נקודת זמן, כאשר השיעורים הגבוהים ביותר תועדו במהלך השנה הראשונה לאחר האשפוז: הסיכון לאירוע קרדיווסקולארי היה גבוה פי 14 בשנה הראשונה, פי 3.5 לאחר 1-5 שנים, פי 2 לאחר 5-10 שנים ופי 1.37 לאחר מעל 10 שנים.

לאורך  המעקב תועד בקרב החולים סיכון מוגבר לסיבוכים לבביים מג’וריים, כאשר גם במקרה זה הסיכון הגבוה ביותר תועד בשנה הראשונה לאחר האשפוז (יחס סיכון של 4.63, רווח בר-סמך 95% 3.21-6.67). החולים גם היו בסיכון מוגבר לאורך המעקב לאוטם לבבי או  מחלת לב איסכמית עם סיכון גבוה פי מעל 50 במהלך השנה הראשונה לאחר האשפוז (יחס סיכון של 53.85, רווח בר-סמך 95% של 43.16-67.19).

עוד תועד במהלך השנה הראשונה לאחר האשפוז בשל מחלת קוואסקי סיכון מוגבר להפרעות קצב לב (יחס סיכון של 8.92, רווח בר-סמך 95% של 6.86-11.59), אירוע מוחי איסכמי והתקף איסכמי חולף (יחס סיכון של 5.94, רווח בר-סמך 95% של 3.90-9.05), אי-ספיקת לב (יחס סיכויים של 14.86, רווח בר-סמך 95% של 9.58-23.05), מחלת כלי דם היקפית (יחס סיכון של 153.78, רווח בר-סמך 95% של 106-59-221.87) ויתר לחץ דם (יחס סיכון של 2.70, רווח בר-סמך 95% של 1.73-4.21).

בקרב החולים תועד גם סיכון מוגבר לאורך המעקב להתערבות כלילית מילעורית או ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (יחס סיכון של 14.68, רווח בר-סמך 95% של 7.73-27.88).

עם זאת, שיעורי התמותה היו נמוכים יותר לאורך המעקב בקרב חולים עם היסטוריה של מחלת קוואסקי, בהשוואה לביקורות (יחס סיכון של 0.42, רווח בר-סמך 95% של 0.22-0.81).

החוקרים מסבירים כי למרות השכיחות של מחלת קוואסקי, ההבנה של הסיכון הקרדיווסקולארי לא הייתה מובנת היטב וממצאי המחקר מספקים נתונים חשובים בנושא.

מתוך כנס מטעם ה-ACR

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן