מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס מטעם ה-American College of Gastroenterology עולה כי טיפול ב-Vedolizumab (אנטיביו) עדיף על Infliximab (רמיקד) בטיפול במקרים של שלשול וקוליטיס על-רקע חיסוני.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שלשול וקוליטיס על-רקע חיסוני הן תופעות לוואי הנפוצות על-רקע טיפול במעכבי בקרה חיסונית. הטיפול במצבים אלו לרוב כולל השהיית הטיפול התרופתי עד שיפור בתלונות הגסטרואינטסטינאליות. הטיפול המומלץ כיום למצבים אלו כולל סטרואידים כקו-טיפול ראשון, לאחר מכן טיפול לדיכוי חיסוני עם תוספת Infliximab או Vedolizumab במקרים חמורים ועמידים לסטרואידים.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל חולי סרטן, כאשר 61 חולים קיבלו טיפול ב-Vedolizumab, 71 חולים טופלו ב-Infliximab ו-18 חולים קיבלו את שני התכשירים.
למרות שיעילות השגת הפוגה קלינית הייתה דומה בשתי הקבוצות ונעה סביב 88%, שיעורי ההישנות היו נמוכים יותר עם Vedolizumab, בהשוואה ל-Infliximab והחוקרים מדווחים כי טיפול ב-Vedolizumab הוביל לשיעורי הישנות שלשול וקוליטיס על-רקע חיסוני של 13%, בהשוואה לשיעורי הישנות של 28% עם טיפול ב-Infliximab. עם זאת, הטיפול ב-Vedolizumab לווה בעיכוב קל בתגובה הקלינית (17 לעומת 10 ימים, p=0.003).
עוד עולה מהנתונים כי בהשוואה לטיפול ב-Infliximab בלבד, בחולים תחת טיפול ב-Vedolizumab בלבד משך הטיפול בסטרואידים היה קצר יותר (35 לעומת 50 ימים, p<0.001), הושלם ניסיון אחד לעומת שני ניסיונות להפחתת סטרואידים (p<0.001) ומשך השהות בבית החולים היה קצר יותר (11 לעומת 14 ימים, בהתאמה, p=0.025).
גורמים שנקשרו עם סיכוי גבוה יותר להישנות תופעות הלוואי הגסטרואינטסטינאליות כללו טיפול ארוך יותר במעכבי בקרה חיסונית, תסמיני קוליטיס ושימוש בסטרואידים. בנוסף, התחלה מאוחרת של טיפול לדיכוי חיסוני ומתן Infliximab בלבד לוו בשיעורי הישנות גבוהים יותר.
פרופיל הבטיחות של Vedolizumab היה טוב יותר במונחים של התקדמות מעטה יותר של המחלה הממארת והישרדות ארוכת-טווח טובה יותר, בהשוואה לטיפול ב-Infliximab.
מתוך כנס ה-ACG
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!